מיטל צור / לילה |
חולצת טריקו לחה,
הלילה מתבדר ברוח.
מביטה החוצה
והים כמו קבר
רק החזה עולה-יורד.
(על דלתות הלסת מתדפקות בכוח
כל אותן מילים שהמוח משגר)
דממה
שפה בוערת, רטובה
אתה אתה
ואני שקטה
נרדמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|