|
בחורש אין-סוף נושר לו מעוף
של ים ערפילי - זהב ותכלת
וטיפות לבנות תצלצלנה כתוף
משמיים תזמורת נופלת
והעץ השותק, על כל עלוותו
נותן צל בתחנות הביניים
והולכים יגעים ביראת חסותו
במנוחה אוחזים ידיים. |
|
|
אני טוען שהמשפט
הזה הוא פרדוקס,
אבל למעשה הוא
לא.
פרדוקס, לא?
זוזו לסטרי,
פילולוג בטלן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.