כל-כך רציתי להוולד ב-ט' בטבת, אבל כמו שאתם יודעים, נולדתי
בכלל באדר ב'. כל-כך רציתי, אבל פשוט לא הצלחתי לצאת בזמן. רק
אתם יודעים כמה ניסיתי! זוכרים איך בעטתי, ירקתי, גדפתי,
צעקתי? באמת שרציתי, בכל מאודי רציתי,  נפשי חשקה בזה, רוחי
חלמה את זה, שחיתי עם הזרם ונגדו. הכל עשיתי, בכיתי מתסכול,
צחקתי מיאוש, גנחתי ממאמץ, אבל כלום לא עזר - הכוס נשאר סגור.
עד היום אני מתוסבך בגלל הכשלון ההוא, זה קצת מביך להודות, אבל
אולי אני שופך פה אור על פן או שניים בהתנהגות שלי.
עד היום כששואלים אותי ליום-הולדתי אני עונה ט' בטבת, ומיד
עולה סומק בלחיי, זה שקר, שקר בו טמונה הוויתי. יום יום אני חי
את אותו ט' בטבת. אולי אם הייתי קצת יותר מרוכז, אולי אם הייתי
מפעיל קצת יותר מאמץ בכיוון חבל הטבור במקום בבעיטות, אולי,
אולי הייתי מצליח לפתוח אותו. אבל אתם מכירים את האולי ואולי
ואולי, יש לפחות אלף אוליים כאלה, וזה כמו שאם לסבתא היו
גלגלים... למרות שזה לא ממש כמו. בכל אופן, אני יודע שלא יעזור
לי כלום, כי מה שהיה היה. למרות זאת אני לא מצליח להתנתק
מההרגשה המעיקה הזאת, שהכל יכל להיות אחרת - הכל יכל להיות
טוב. הכל יכל להיות ממש ממש טוב.
אבל אתם יודעים מה?! אני אדם חיובי אני. אני רואה שאתם
משתוממים. אז אומר לכם כך: תתפלאו אבל יש כאלה שאוהבים אנשים
מתוסבכים, וביני לבין עצמי אני חושב לפעמים שבאיזשהו מקום אני
בעצם מטפח את התסבוך הזה שלי. שלא תבינו אותי לא נכון, כן, אני
באמת מבואס מהקטע הזה של היום-הולדת המנוחס הזה, כן, במיוחד
שנתקעתי באדר ב', מילא שבט - חודש חושני ומטורף, אבל אדר ב'?!
לא משנה, הבנתם אותי, נכון, אני פשוט מוסיף לפעמים קצת שמן
למדורת המבוכה. למען האמת זה עוזר לי, במיוחד עם בנות המין
היפה, אתם מבינים - פותח דלתות, שמעו אתם חייבים להסכים איתי
על דבר אחד: מגיע לי קצת פיצוי, אתם יודעים - על זה שנשאר
סגור.
היום אני מתקן את המעוות לפני שהוא מתעוות, כלומר שומר את הכל
נורמלי, או במילים יותר יפות - מקדים תרופה למכה. הקדשתי את
עצמי לעזרת הזולת: פתחתי משרד, הוא עובד כבר כמה שנים, תבואו
אלי, יש המלצות מאנשים מכל הארץ, והכל בחינם. אנשים באים אלי,
אומרים לי מתי הם רוצים להוולד, ואני חת-שתיים מסדר להם, באמת
- ביקר לי, כל יום וכל חודש שתרצו, מקסימום פספוס של יום פה,
יום שם, אבל זה ממש נדיר, וגם טעויות כאלה קורות בעיקר
כשהבן-אדם שבא אליי לא לגמרי סגור על עצמו. תראו, לא שאני מנסה
להצטדק או משהו, אבל אפילו אני הייתי מסתדר עם ח' או י' בטבת.
יש לי קבלות והוכחות לאלפי אנשים מרוצים. אני לא מתעסק עם
כספים, אך עוזרי הנאמן יקבל מכם כל תרומה שתראו לנכון להשאיר,
זאת כדי שאוכל לעזור לכמה שיותר אנשים שלא שפר עליהם מזלם. אני
מכין עבורם עלי תאנה מעוטרים, ששומרים על בריאות תקינה ופוריות
מוגברת כתחליף למזלם שאינו מאיר להם פנים.