לאישה לא רצית לי להיות - כך קבעת
וגזרת על עצמך הוויה מפורזת
בי הצצת בחטף - והיית לאורזת
לו אל מה שדחית רק במעט התוודעת...

גזירתי - לראות איך נשמתך כך גוועת
בלי מכסה על הסיר כל האש מתבזבזת
מתכלית, כמו סכין ללא אבן משחזת
איך גורש המציל לפקודת הטובעת

בצילי חוסה סוד עתידך הורוד
העתיד שזרקת עוד בטרם נשקל
הוא שוכב בבשרי, מדמם ודועך

לו יכולת הנעשה להשיב - אך לא עוד
את למוות שלחתו - הוא היה וחסל
כל מכסה שיבוא לא יתאים לסירך