הם היו ביחד 5 שנים.
הם הכירו בצבא, היא הייתה משו חשוב והוא היה מעליה.
הם עברו לגור ביחד באיזה שהוא שלב אני לא זוכרת איזה..

אני רק זוכרת שלא אהבתי אותו. הוא היה אנטיפתי.
מלא ציניות מגעילה כזאת.

אחותי, כמה קטנה, ככה גדולה ועצמאית.
היא מאבדת את החברים שלה מאוד מהר, כי היא לפעמים עצמאית מדי
בשבילם.. הם לא רגילים לזה, בנים. האגו שלהם לא הסכים לחשוב על
עצמאות שכזו אפילו.. היא הייתה כמו אש.

הוא היה קורא לה קיק. זה שם שנשמע נורא חמוד בהתחלה,
-שום דבר.
קיק, הייתה מין דרך מעוותת ומוזרה שלו לגרום לה להראות יותר
קטנה לידו, "קיק קטנה שלי..." הוא הרי ידע את הגדולה שלה. והוא
לא סבל את זה. הוא פחד מזה. הוא רצה בסופו של דבר לגרום לה
להראות
כזאת קטנה הוא לא יכבוש, הוא ישתלט. הוא ישתלט על הנשמה שלה,
על אותה האש שדיברתי עליה מקודם, הוא רצה לכבות אותה.

תמיד ידעתי את זה.

קצת אחרי שהם חגגו 4 שנים, הם טסו ביחד להודו. לטייל, לגור,
אני כבר לא זוכרת. אני רק זוכרת שהייתה לי הרגשה ממש לא טובה.


אני זוכרת שכשהיא חזרה לביקור להוריד קצת דברים, לשים בבית
כביסה, אלבומים, כל מיני שטויות שאפשר לשים בבית, ופתחתי את
אחד האלבומים.. היא בת הייתה בת 21, לא ציפיתי לפחות, שדות של
גראס,  צילומים אחד של השני בזמן טריפ...

אני זוכרת שיום אחד היא התקשרה נורא בוכה, בהיסטריה אבל. אף
פעם לא שמעתי אותה ככה. היא אפילו לא אמרה לי שלום. "אמא או
אבא ועכשיו".

שמעתי את אמא מנסה להרגיע אותה

"אבל למה?"
"איך זה קרה?"
"הוא לא אמר כלום???"

מסתבר, שללא ריב, ללא ויכוח, יום בהיר אחד בבית שעל חוף גואה,
היא פשוט קמה לבד.
הכל נעלם.
הדברים שלו, הנוכחות שלו, הריח שלו.
כאילו ה5 שנים האלה היו טריפ אחד ארוך, שלא משאיר שום סימן,
חוץ מצלקת בעצבים, בשכל, בלב.

היא חזרה, היא הייתה כמו סמרטוט רצפה. היא כל היום בכתה,
חזרה לעשן סיגריות, היא עישנה שם הכל חוץ מסיגריות.
ננעלה בחדר שלה לשעות ארוכות ואין סופיות. הייתה נכנסת למקלחת,

להמון יותר מדי זמן.

אני זוכרת שהייתי יותר קטנה, ממש בתחילת הקשר והם רבו, והיא
דיברה איתו מהמקלחת, כדי שלא ישמעו.
רק שמעתי שהיא בוכה.
ואז היא צעקה משו שעד היום צועק לי ומהדהד לי בראש ברגעי אימה.

"שחר לאאאאאאאאאא!! אני אחתוך ת'ורידים! שחר אני
נשבעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעת
נשבעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעת לך שאני יחתוך
ת'ורידיייייייייייייייייייייייייייי.....ם"
אני בחיים לא אשכח את הצרחות האלו.

ונורא פחדתי מה היא עושה באמבטיה כל כך הרבה זמן
והלכתי ושאלתי אם היא בסדר והיא התעצבנה
היא הרגישה שלא סומכים עליה בבית הזה
שהיא כבר לא מרגישה חלק מהמשפחה
היא מרגישה אורחת

היום, אחרי כמה שנים טובות, באפריל היא תהיה בת 26.
יש לה כבר חבר אחר והם נורא אוהבים. והיא באה הבייתה איזה יום
עם קרים, הכלבה שלה, והלכנו איתה לטיול, אני היא  וקרים.

לא יודעת איך עלה הנושא אבל דברנו על סמים.
והיא סיפרה לי שהיא לקחה הכל, והיא דיברה נורא חכם.
היא ידעה בדיוק מה יש בזה, ולא לקחה דברים מזרים,
הם הכינו לבד, כדי שלא יערבבו שם חומרים זרים.
היא לקחה כל דבר פעם אחת, רק כדי לנסות.

היא סיפרה לי על הפעם הראשונה והאחרונה שהיא לקחה אל.אס.די.

עם שחר.

אאא.. צמרמורות עוברות בי שאני שומעת את השם הזה, ממנה.
איך היא מסוגלת להוציא מהפה את רצף האותיות האלה?

הם היו במסיבה,
והיא ראתה המון צבעים ודברים יפים ואורות כי היא הייתה
מאושרת.
היא הסבירה לי, שבכל מצב שאני יימצא, מצב רגשי כאילו, הסמים
פשוט מוציאים את זה החוצה ומגזימים את זה קצת.

היא סיפרה, שכל שעה בערך, היא הייתה צריכה לשרותים ולא יכלה
לבד.והיא הייתה עוצרת אותו ומושכת לו בחולצה כמו ילדה קטנה,
"שחר פיפי" והוא היה לוקח אותה לעשות פיפי. בת עשרים פלוס
צריכה שיעשו איתה פיפי.

והוא קצת התעצבן, כי הוא רצה לרקוד, והיא הפריעה לו בטריפ
שלו.

והיא הרגישה והתחילה קצת להיכנס לסרטים רעים ורצתה הבייתה.

"שחר הבייתהההההההה".

והם הלכו הבייתה
והיא ישבה על המיטה וראתה מפלצות
המון מפלצות סגולות רעות
שדונים עם חיוך שטני
ואוזניים מאורכות
מתחבאים בעצים
והיא בכתה נורא ופחדה המון.

והוא, כבר מומחה גדול.

פתח את כל החלונות, והראה לה שהכל בסדר, הוא הזמין את המפלצות
להיכנס, כדי שהיא תראה כמה שהם נחמדים. ואז היא הרגישה בטוחה
איתו, אז היא הסכימה, והמפלצות נכנסו ופתאום חייכו חיוך תמים
שובב שכזה, ושחר והיא שיחקו איתם המון המון, עד שנהייו עייפים
והלכו לישון, והיא אמרה "לילה טוב מפלצות", והם לא ענו לה,
כאילו שתקו.

הם הלכו וכל הזמן הסתכלו אחורה.
היא אמרה, שהיא הרגישה שהם בדקו אם היא בסדר.
שהן דאגו לה, המפלצות.
כאילו ידעו שהסרטים הרעים שלה בכלל עוד לא התחילו.

אני חושבת שאני יודעת למה הוא עזב.

הוא רצה להשתלט על הנשמה שלה, על אותה האש שדיברתי עליה מקודם,
הוא רצה לכבות אותה.

הוא לא רצה שהיא תהיה עצמאית.
והוא הצליח. היא הייתה כזאת קטנה לידו.
וכבר יותר מדי קטנה.
הוא רצה נורא להשתלט,
והוא השתלט בצורה שהוא לא הצליח בכלל להבין.
הוא נתן לה להרגיש שזה בסדר להיות קטנה,
מה שהיא לא ידעה עד עכשיו.

אז היא נתנה לעצמה להיות קטנה לידו,
והוא פשוט קם והלך ביום בהיר אחד על חוף גואה.

קראו לו שחר, והוא כיבה את אחותי