רוצה לגרום לך להקיא את הרעל,
את המועקה שנשארה מעברך השחור.
את הענן האפור שמעיב על חייך
את השיטנה והרוע שהפכו לסיוטיך.

מי היה אמין שחיים יכולים להיות כל כך שחורים?
ואני? מה אני בכלל מתפלאת?, הרי חיי לא היו
שונים או בהירים מחייך,
אבל את הכח שהיה לי להתמודד מול השחור המעיב,
לך אין ואני רוצה להעניק לך את כוחי שלי במתנה,
בתקווה שלא אצטרך אותו יותר.

יש לנו כעת את כל מה שרק יכולנו לחלום,
אז בוא יחד, יד ביד עם כל אהבתנו העזה,
נקבור את העבר ואיתו את אנשי שינאתנו
שכבר לא יכולים לפגוע בנו, כי מעטפת אהבה
טהורה ואמיצה תלוי סביבנו.