|
היה לי צורך ענק לכתוב מכתב, משהו...
אני לא יודעת מה אני ממש רוצה לכתוב
אני רק יודעת שאני צריכה להוציא כמה דברים
אני כבר מרגישה שאני כותבת יותר מדי אני אבל אני זאת שכותבת את
המכתב אז מותר לי
במכתב שלך יתאפשר לך לכתוב אני כמה שבא לך!
אני לא מצליחה להוציא מה שאני רוצה
אני באמת מנסה... גם ברגעים אלו
אני פשוט לא יודעת איך לכתוב את זה!! וזה מעיק עלי, אוף זה ממש
מעצבן שפתאום אני לא מסוגלת לכתוב ולפני כמה חודשים כתבתי
שירים נורא נחמדים שהיה בהם משמעות
אבל פתאום שאני רוצה לכתוב שיר כי זאת הדרך הכי קלה שלי להוציא
דברים כי ככה אף אחד לא מפריע לי לבטא מה שאני רוצה וזה גורם
לאנשים יותר להגיב ולא להיות אדישים מי שככה לפעמים אבל הנושא
של השיר שאותו אני לא מצליחה לרשום גם לא מסתדר לי כי הרגשות
שלי והתחושות שלי מנוגדות ומשונות ומאוד מבולבלות
אני מרגישה דחפים לעשות כל מיני דברים.. ללמוד את זה ואת זה
ולמלא את עולמי בקסם ובאהבה אבל אני לא יכולה למלא (-הפרעה-
אוף אני שונאת שאנשים מפריעים לי לכתוב זה קוטע את חוט המחשבה
ומותח את חוט העצבים במיוחד אם נכנסים לתוך המסך לראות מה אני
עושה.. אם הייתי רוצה לידע מישהו הייתי מודיעה לו... אבל אני
לא אז לא צריך לנסות להיכנס בכל אם להתעניין זה לא מה שרצית
בכלל אלא משהו אחר) [בכל אופן אני אמשיך] אני לא יכולה למלא
אותו באהבה כי אני כבר לא מאמינה במושג אהבה ואני יודעת שאנשים
אומרים שזה עצוב אבל בעולם של ימינו במה כבר אפשר להאמין??
אני מדברת על העולם של הבני-נוער יותר... כי אני לא מכירה ממש
את עולם המבוגרים
למה אני לא מאמינה בגיל ההתבגרות שזה אמור להיות הגיל
להתאהבויות והתרגשויות וכל זה?
אני אפילו לא יודעת
אני מניחה שזה בגלל שאני אהבתי מישהו שאני עדיין לפעמים חושבת
שאני אוהבת אותו
מהסוג של "אהבה נכזבת" כמו שאומרים... אבל זה לא בהכרח נכון
אני לא יודעת!! כולה מה אני? מתבגרת מאפנה..(?!)
אז היה את אותו ילד שהכרתי די מזמן.. כבר כמה שנים אנחנו
מכירים ליתר דיוק יודעים על קיומו של השני אבל לא משהו רציני
לפני יותר מחצי שנה התחלנו יותר לדבר והכל לא במסגרות מיוחדות
וזה לא היה משהו מיוחד
כמו שמדברים אם אנשים רגיל, רק שאנחנו דיברנו באינטרנט ושראינו
אחד את השני.. אפשר להגיד שהייתה שם די התעלמות.. אבל זה היה
דו צדדי..
לאט לאט אני אפילו לא יודעת איך אני חושבת שנדלקתי עליו או
משהו וממש אולי אפילו התאהבתי..
אני לא התאהבתי בעבר כך שאני לא יודעת מה ההרגשה
ואז זה די הפריע לי שהוא מתעלם ממני קצת אבל לא אאשמתי אותו
לפעמים אני ממש הסמקתי שראיתי אותו והייתה בי התרגשות עצומה
שאני לא יודעת מאיפה היא הגיעה
הקטע שאני יודעת שאין לו בעיה לדבר איתי והכל ואולי הוא גם
אוהב את זה
אחר-כך התקרבנו קצת יותר ודיברנו גם מעט בטלפון
הבעיה.. ואני לא ממש אוהבת לדבר עליה שהוא היה מעוניין אבל
מבחינה שונה
ואני כולה בת עשרה מתבגרת בת 14 וחצי... עוד מעט 15 זה לא נשמע
גדול
והוא גדול ממני קצת.. לא יותר מדי
והוא חושב אולי על הדברים אחרת ממני..
ואיך שהדברים התגלגלו אני מקווה שזה די ברור אבל לא לחשוב שאני
כזאת... אני עדיין חשבתי שאני קטנה ואני אמרתי לו... אבל זה לא
הפריע לו ממש בלנסות שוב מדי פעם
וחוץ מהפעמים האלה הוא לא ממש ניסה לדבר איתי
למרות שלפני זה דיברנו יחסית על דברים מעניינים היו לנו אותם
תחומי עניין...
וזה די נראה פשוט
אבל זה לא בדיוק ככה כי אם זה כן היה ככה לא הייתי רושמת את
המכתב הזה
לפעמים היו לנו מאין משחקים כאלו של עיניים.. לא פלירטוט..!
סתם משחקים
עכשיו אני לא יודעת מה יש ביניינו.. אני עוד רואה אותו כמובן
בכל מיני מסגרות ומקומות
אבל אני לא יודעת...
יש לי את ההתרגשויות האלה עוד אבל בצורה אחרת
של לא אכפת לי ממנו אבל בכל זאת מנסה להראות די מעוניינת למרות
שאני עושה ההפך אני לא ממש רוצה קשר איתו כי אני יודעת שזה
יציק לי קצת אחר-כך
ולעומת זה אני כן רוצה כי עד כמה שהוא ככה זה מוזר שאני כן
ואני לא מצליחה להתכחש לרגש הזה וניסיתי.. באמת ניסיתי... וכמה
שאני ניסיתי לא הלך
פעם גם נפגשנו שנינו, אני לא יודעת למה אפילו אבל רציתי ועשיתי
מה שרציתי! נפגשתי איתו...
אני לא ממש יכולה להגיד מה היה שם ולא בהכרח אני לא יכולה כי
אסור אלא אני לא יודעת איך לנסח את זה או באמת שאולי אני לא
ממש רוצה להגיד
אבל מאז אני שוב מרגישה מוזר
הרגשות מבולבלים ושוב אני לא רוצה קשר איתו אבל כמה שיותר
להיות לידו להראות לו שאני פה ואני אולי אפילו מעוניינת בקשר
איתו ובו זמנית להיות ה"קשה להשגה" וזה מאוד מבלבל אותי
אני לא יודעת מה עוד אני יכולה לרשום
אני כבר מרגישה הקלה אבל לא עד הסוף
יש שיר אחד שגורם לי לחשוב עליו לפעמים
משהו בקשר לשאתה גורם לי להרגיש רע שאתה אמור לתת לי להרגיש
טוב .. כמו תרופה
ויש שם איזה מאין סיפור קצרצר שה"תרופות" האחרות היו בסדר
וטובות והיא חשבה שגם זה יעזור ומסתבר שלא.. משהו כזה.. לפחות
ככה אני יכולה להסביר את זה פה
אני חושבת שזה הסוף של המכתב הזה למרות שלא הגעתי לסיפוקי המלא
ממנו
אבל העולם לא מושלם לא תמיד משיגים מה שרוצים (אם יש מזל
ויודעים מה רוצים)... |
|
|
במה חדשה.
כי זה יותר טוב
מלנגב חומוס.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.