ברטה כץ / ספסלים תל-אביביים |
מפריחה מקצה סיגריה את קיטור המרחקים;
קומפוזיציה פתוחה של קטעי אנוש פסיביים
מסתחררת מונוטונית בניגון של משחקים.
רחובות מצטופפים,
עיר מצמדת מסטיקיה
לטפס, ואנשי הספסלים מנופפים
אל הרוק הנמתח
בלועה המפוייח,
עת קורי הפרספקטיבה הדביקים מתלפפים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|