המודד סיים למדוד את הרוח, היא הייתה גבית במהירות גבולית ממש,
יום טוב לשיא חדש. אתה בדיוק סיימת את המתיחות, השמש כבר החלה
מכינה עצמה לטבילת הלילה, שנים של אימונים נדחסים לעשר שניות.

כבר בשניה הראשונה היה ברור שזה המרוץ שלך, פער שגדל בשתי
השניות הבאות.
באופן כללי אצל ספורטאים מקצועיים מאמץ ריצה של עד עשרים שניות
הוא מאמץ בו הגוף נותן מאה אחוז כל הדרך, אין לשמור כוח
לאחר-כך, אין מאמץ גדול יותר בסוף. כל הכוח בא מאנרגיה אצורה
בגוף, אפילו בנשימה אין צורך.
שלוש השניות הבאות הפער המשיך לגדול, אם היה לך זמן לחשוב
ולהסתכל הייתה מבין שההפרש בינך לבין המתחרה הקרוב ביותר הוא
במטרים, בעשריות השניה. בשש שניות למרוץ הסוף כבר היה מידי.
השניה הבאה היה נדמה לך שאתה מצליח להאיץ עוד והשניה הבאה היא
האחרונה שלך על המסלול, שיא עולם חדש במאה מטר, זה לא הזמן
לחשוב על למה אתה פה, ומה אתה בכלל עושה פה, ואולי אתה בכלל
אוהב בלט.
אבל מה אם השניה האחרונה לעולם לא תגיע ? מה אם אתה תקוע
לעולמים בטוח שתהילת עולם נמצאת חמישה מטרים לפניך, ואם תיתן
הכול עכשיו אז הכול יהיה בסדר, אבל לעולם לא תצליח לחצות את
חמשת המטרים האלו ? אתה ממשיך לרוץ, לזמן אין משמעות, אתה תקוע
לנצח בלולאה שלך, "הנה תכף ואני אלוף העולם". רודף מרצונך אחרי
מה שאין לך תועלת בו. עבד מרצון.

"האדם נידון להיות חופשי"

האדם נידון להיות חופשי, יכול להיות שאין לו חפץ בזה, אבל הוא
נידון לכך. אתה בחרת להיות חופשי, לגור בדמוקרטיה. אתה לא תיתן
לאיזה רודן להגיד לך איך לחיות.
אתה בחרת להיות חופשי, החופש שלך כמובן הוא פשרה עם חופש של
אחרים, אבל לכולכם זכויות שוות דרך הצבעה, לכל אחד אותו קול.
אתה כל כך חופשי שאתה יכול לשלם לעירייה ארנונה עבור האדמה
שהדם שלך גאל, אבל אל תדאג, כולם משלמים ארנונה, וחוסר הרצון
שלך לשלם לא יכול לפגוע בחופש של מי שרוצה את הכסף שלך, אז
פשוט תצביע להורדת המסים ותמשיך לשלם. וכדי לשלם אתה יכול
לעבוד, ואז תוכל לתת גם קצת למדינה שמגינה היום עליך בדם של
הבנים שלך, אל תשכח שבאותו הכסף המדינה גם מחפשת את אלו שלא
שילמו. ובסוף היום אחרי שעבדת ושילמת אתה כל כך חופשי שאתה
יכול להתקשר למשטרה ולדווח שהשכן שלך צורך סמים לא קשים, כדי
שהם יבואו ויקחו אותו לכלא, כי בסופו של היום זה מאוד פוגע
בחופש שלך.