ואיפה הילד הפנימי שבי עכשיו?
סגר דלתותיו,
משחק במחבואים...
והתמימות שלי,
איפה?
אני רואה אותה באופק
רצה כמטורפת
הרחק הרחק ממני.
רגשותיי זרקו המפתח לים
ואני עומדת פה
בידי המנעול
ואינני יודעת לשחות.
ובדמיוני חלום של חיבוק חם,
פנטזיית אהבה מלטפת.
ושלווה שחורה
שתיקח אותי רחוק מכאן.
ילדה גדולה, תתבגרי, לבשי על פנייך מסיכה שמחה...
תני להם את מה שהם רוצים...
זאת ממילא אשמתך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.