למיה שלי.
...מה אני יכול לומר? היה לי קשה, היה מסובך. אני מניח שעכשיו
את כועסת עלי. לא רק בגלל שאני לא כאן, כדי לעודד, אלא בגלל
שסטיתי מהדרך שתמיד אמרת לי ללכת בה. אמרת לי שגם כשקשה, צריך
להתמיד, להאבק, להשאר... אבל פשוט לא יכולתי. כמה מוזר זה,
לדבר על עצמך בלשון עבר, כשאתה עדיין חי...
סוף סוף אני מרגיש שיש לי שליטה על משהו. אחרי שכ"כ הרבה זמן
הייתי מבולבל, מאוכזב, זרוק... אני סוף סוף יודע מה אני צריך
לעשות. ואני אעשה את זה.
אני אוהב אותך. תמיד אוהב. זה לא בגללך, תאמיני לי. אני זוכר
את כל הרגעים שלנו יחד. מהרגע שהייתי אתך, ידעתי שאף פעם, אף
פעם לא אהיה לבד. גם אם כל העולם ישנא אותי, אצלך תמיד יהיה לי
מקום חם, תמיד. ואני עדיין אוהב... אני מקווה שגם את אוהבת.
ויש עוד משהו אבסורדי כאן: אני לא אהיה לצדך כאשר אטמן באדמה.
אני יודע שאני מכאיב... אבל אני חייב לעשות זאת. אני משאיר לך
את המכתב הזה, כזכרון האחרון שלך ממני. וגם כנחמה.
הכי חשוב לי זה שתביני, תאהבי, ולא תכעסי. אני רוצה שתעברי
לגור בחדר שלי. שם, במקום שהוא היה הכי קרוב לגוף שלי, אני
יודע שתרגישי רצויה, כי את היית הכי קרובה לנשמה שלי...
                                               אוהב אותך
לנצח!!!


להורים, ליובל ולחן.
זהו. פשוט אין לי יותר מה לעשות כאן. אין לי הרבה מה להגיד.
תום עשה את זה כי הוא היה מבולבל, אני עושה את זה כי פשוט אין
לי דבר אחר לעשות. מאז שהוא עזב, משהו בתוכי עזב, ועכשיו אני
הולכת לקחת את המשהו הזה חזרה.
אל תהיו עצובים, להפך, תשמחו, אני אהיה כל הזמן עם תום. אל
תדאגו לי, אני אשמור על עצמי גם בשבילים הפתלתלים של גן עדן,
וחוץ מזה, תום יהיה איתי, הוא יהיה איתי כל הזמן. ועם תום אני
תמיד ארגיש בטוחה. תמיד.
ואני לא רוצה שתכעסו על ההורים שלו, אל תאשימו אותם במה שאני
עושה, אני רוצה שתתיחסו אל זה כאילו... כאילו אני ותום התחתנו,
ועכשיו אנחנו גרים באי פרטי, אי שהוא רק שלנו, שבו אנו שוכבים
על החול החם כל היום. אני יודעת שאהיה מאושרת עם תום.
אני רוצה שתראו את המכתב הזה גם להוריו של תום, ולהם אני אומרת
שתום שלח לי מכתב, ובקש ממני שאעבור לגור בחדרו, כלומר לגור
יחד אתכם. אני מניחה שהוא לא רצה שאנשים אחרים יגורו שם, ולכן
אני מבקשת מכם, לא להרבות להכנס לחדרו. זה היה רצונו.
ולהורים שלי, שוב. אני אוהבת אתכם, ואהבתי להיות פה כשתום היה
פה. אני פשוט חוזרת אליו. לנצח.                            
-מיה.