|
ניצנים של אושר
חולות נודדים
רוח של יום
נושפת בגפי
כמו ניפנוף פרפר
בארץ רחוקה
רואה כאב ישן
על עין יבשה
בדיונות נטושות
מחליף ג'לביה בגלימה
גלימה בכיפה ושוב בגלימה
מלך על ביתו , אדם
אין עוד איש כל כך מושלם
מבחוץ לבפנים
שואב נשמה
ואז בתוך עץ
מצאתי סליחה . |
|
|
"אני שואל בחורה
האם היא יודעת
מה השעה, ומוסיף
בשקט, שלא תשמע:
'ואכפת לך אם
אתקע אותך עד
שיעלה עשן?'
עכשיו, אם היא
אומרת כן..."
זוזו לסטרי כותב
אלגוריתם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.