תילך ממני, פשוט תילך
לא רוצה לחשוב עלייך יותר, המחשבות עלייך לא עושות לי טוב.
פעם כהשלת אותי, ושמת אותי בתוך הענן הורוד ההוא
אז היה לי כיף לחשוב
עכשיו כבר לא!
עכשיו כבר לא, כי הענן התנפץ לו וירד מהשמים לאדמה, כמו הגשם.
רק שהענן הזה ירד לאט לאט, ולקח לו הרבה זמן לנחות
אז עכשיו הוא נחת, יחד איתך!
אהבתי את הרגש ההוא, אהבתי,
אבל רק מהסיבה הפשוטה ששנאתי לא להיות איתך, כבר שנאתי אותו!
הייתי בוכה בתוכי כשהייתי איתך, אבל גם אז אתה לא היית איתי.
הייתי בוכה בלילות בגללך, אבל גם אז אתה לא היית איתי.
צחקו עליי כולם, דיברו עליי כאילו אני משונה
כאילו להיות איתך זו רק אגדה.
ואני, כמובן שלא הקשבתי, כי לא רציתי להקשיב!
והינה עכשיו אני רק מחפשת את אותן האזהרות האלו, את אותן
הבקשות,
שאולי יראו לי עד כמה שזה לא היה נכון
לא היה נכון, לאהוב אותך.
כל הדברים האלו שרציתי לומר לך, שנשארו אצלי, ולא הייתי מסוגלת
להוציא...
השאלות שכ"כ היו רוצות להישאל, אבל מי הבטיח לי שאקבל את
התשובות ממך?!
זהו, כבר לא איכפת לי, חיה את החיים שלי בצורה שאני אוהבת
ורוצה.
עכשיו כשאני על האדמה, המציאות כ"כ קרובה.
כיף היה לי לחיות בדימיון,
אבל עכשיו ברור לי שלדימיון אני אברח תמיד מהמציאות, אבל אני
לא אחיה בו.
כי זה כואב לנחות, כואב לנחות ולגלות שהכל שונה פה למטה,
שאני למטה..... בלעדייך!
וזה כבר לא עצוב לי, כבר לא כואב
רק מתסכל!
איך כ"כ הרבה ימים הייתי שם איתך,
אבל אתה, אתה....
תילך ממני, פשוט תילך! |
