על סוס אצילי ולבן
על עוקף עתיק כמו הזמן
רכבתי ברחבי הממלכות
פרסות ברזל באדמה מכות
דבר אחד הוא מבוקשי
למצוא את קבר תמימותי
ולהניח אבן אחרונה
על השיש בפני הלבנה
רוח הסתיו הקרירה מלטפת ברכות
את שפתי הסדוקות ועיניי הבוכות
העוקף כבר בלוי והסוס גורר רגליו בעיפות
אך הקבר קורא לי מעבר לגבולות הזמן, מהילדות
עוד יום בא והולך השמש על ראשי מכה
הקור החודר בלילות מקפיא דרך הסמיכה
המדורה כבר גועה והסוס נפל בתשישות
כבר לא לבן ואצילי כבתקופת הילדות
כוכבים לבנים וזוהרים
ינחו אותי למקום מלא קברים
בין עצים שבורים ויללות הזאב
מצאתי את הקבר, כמה שזה כואב
מהסוס ירדתי, לשיש נשקתי
אבן זיכרון על הקבר הינחתי
תם המסע של חיי, המשימה הושלמה
אך עמוק בתוכי נפשי לא שלמה |
