הקוסם מפריז
מסתובב לו בפריז  ועושה קסמים,
טריק פו וטריק שם משחק לו בקלפים,
נסיכים ומלכים, מהפנט ת' סובבים
וחיוך של אושר מעלה לקהל הצרפתים,

ואחרי ההופעה  שהקסם פג,
הוא נוסע לדירה, אי שם בעליית הגג,
שם הוא פושט החליפה, ומסיר את הקלפים,
שם הקסם הוא יתום, שם אין צופים,

ואז לבד בעליית הגג, איפה שפעם גרו משרתים
מתחיל השקט לעלות ו להציף געגועים,
געגועים לארץ רחוקה, אם אנשים קצת מוזרים,
לאהבה הישנה שעוד גורמת לו קצת ריגושים,
לשמש החמה לאילת ולחופים, ולשמוע אנשים צועקים ומגדפים,

וכך יושב לו הקוסם איי שם בפריז בעליית הגג,
מסתכל על העולם ומרגיש לבד,
ההופעה כבר נגמרה, והכול כבר מאחור,
מסתכל מהחלון וחושב, שזה אולי הזמן לחזור...

נכתב ברגע של זיכרון מתוק מהמבט מהחלון בעליית הגג בפריז
על ים של גגות שוטפי שמש,
כשה פעמון הנוטרדם מציץ מעל כולם....

עופר אוחיון ישראל 2000