
היא היתה ניצולת שואה, האישה הכי חזקה שהיכרת!
שרדה את הכל, את כל המחנות את כל הניסויים.. היא שרדה.
ואז, אז, אחרי הכל, אחרי שכבר יש לה ילדים, ונכדים, מה הכריע
אותה?!
הסיגריות!
נתגלה לה סרטן בריאות.. אבל היא, האישה הכי חזקה שאי פעם
היכרת, נשארה כמו שהיא עד הסוף! שמחה, מטופחת, פעילה.. אבל
אולי הכל רק כלפי חוץ? בחיים לא תדעי.
לפעמים היית איתה, והיא, שהיתה כבר חלשה ועייפה, היתה נחה לה,
ואת, את לא יכולת לעשות כלום חוץ מלהסתכל עליה, לבדוק שהיא עוד
נושמת, עוד חיה, כ"כ דאגת...
ואז היא כבר היתה בבית חולים, וזה לא היה כבר "ללכת לבית של
סבתא", זה היה "ללכת לבקר את סבתא בבית חולים". ושנאת את זה,
לא יכולת לראות את האישה הכ"כ חזקה הזאת, שוכבת חסרת אונים..
ואז במקום "ללכת לבקר את סבתא" היית הולכת לחברים, אפילו לא
חברים שלך אולי, אבל היית הולכת למקום אחר.
אחרי כמה חודשים, או שמא היו אלו שבועות, היא נפטרה..
שמעת בלילה את אמא מדברת בטלפון, ידעת שזה רק יכול להיות דבר
אחד באמצע הלילה, אבל לא רצית להאמין לזה, המשכת לישון, הטבעת
את הראש בכרית... בדמעות.
בבוקר שקמת, אמא בעיניים עצובות באה ואמרה לך: "סבתא נפטרה
אתמול בלילה".
בכית. זה לא יכול להיות, היא הרי האישה הכי חזקה שיש!
ואולי גם חזקים מתים?
ואז, אווווו אז כ"כ שנאת את עצמך! ועד היום את שונאת את עצמך
בגלל זה! בקושי הלכת לבקר אותה, לא ראית אותה, וככה היא חמקה
לך מבין הידים!
אחרי זה אמרת לאמא ששמעת בלילה שהיא מדברת בטלפון, וידעת מה זה
יכול להיות, אבל לא רצית להאמין.. את עדין לא יודעת אם זאת סתם
היה נאיביות, או שבאמת לא רצית להאמין שזה מה שקרה.
אמא הבינה. אמא תמיד מבינה.
בהלוויה רק בכית. לא היה רגע שהפסקת. הראש שלך היה טמון בג'קט
של אבא שכבר היה ספוג בדמעות, אבא חיבק אותך כ"כ חזק, הוא ידע
שאם הוא יעזוב, את לא תעמדי לבד ותפלי לשלוליות בוץ, בין כל
המעברים, בין כל המצבות הקרות.
כולם הלכו בבוץ, בגשם זלעפות-אפילו אלוהים בכה על האישה הכי
חזקה, שהלכה.
עכשיו מה שנשאר זה יומן. יומן מתורגם של כל מה שקרה בשואה, ועל
איך האישה המדהימה הזו זכתה לתואר של האישה החזקה ביותר שאת
מכירה. אבל את, את לא קראת אותו אפילו, את לא מסוגלת, את יודעת
שזה רק יגרום לך להבין כמה "נכדה גרועה" את! לא ביקרת, לא
דיברת, לא קראת, כלום. אפילו שאת יודעת שזה לא נכון, ככה את
מרגישה, ואת בספק אם זה ישתנה.. אבל אולי זה טוב שאת מרגישה
ככה, זה נותן לך להרגיש חיה, להרגיש איך אחרי הכל כולנו
בני-אדם, עם היתרונות והחסרונות...והמגרעות.
את תמיד אהבת אותה, ותמיד תאהבי,
הסיפור הזה מוקדש בשבילך,
האישה הכי חזקה בעולם!