האהבה לוקחת אותנו למקומות הכי גבוהים ולמקומות הכי נמוכים,
האהבה היא טיול ברכבת הרים שאתה לא יודע באיזה קטע אתה עומד
להתהפך,
ובאיזה קטע אתה מתיישר עם החיים
אנחנו מתים לאהבה ומתים בגללה
אנחנו נושמים אותה עמוק למרות שברגעים מסוימים היא הדבר שהכי
חונק אותנו,
אלפי אנשים בעולם מתעוררים אתה כל בוקר
ואלפי אנשים לא יכולים בגללה לישון,
היא צורך קיומי לכול בר דעת ובינה
בלעדיה אתה לא יכול לחיות לאורך זמן
ואתה אתה עומד ומחכה לתליין
לא לאהוב משמה לא להרגיש
ולאהוב משמע להרגיש
ולהרגיש מאוהב משמע אתה חיי
אבל לזמן קצר,
אז אם הבחירה של אהבה למות ולחיות מחדש
אז אני בוחר להיות הגלגול האין סופי,
עופר אוחיון
נכתב ברגע של... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.