גלעד ליבמן / מלאכת בוא-הסתיו |
אני כבר שומע עקבי נשים קטנות
וגינוני חצץ מתלחששים של שלווה נמהרת,
מספריי קצב אני נוטל, כמו נגזרתי,
וחורט כל רגע להיות.,
אריחי סלון ורודים אצל גברת,
צמא בשר אני נרדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|