כה עזה היא רוחה של האהבה
המפלחת שברי לבבות
דם ניגר מעורקים חשופים
לעולם לא יעצור את זרימתה הסוחפת
של האהבה
חמה ושורפת כמו שמש
תייבש פני בודד
גם קרה מקפיאה כמו קרח
תתיר את כבלי המת
הו, תן לי את הכח
לחוש באותה להבה
רוחות השאול יחזקוני
כעס יהפוך חמלה
אך בדד
רוחי מהלכת סביב קברי המתים
מחפשת מנוחה לסוף עולמים
גם רעל לא ישקיט את חיפושיי
נשמתי המחפשת סביב
תשבור את אחרון עצמותיי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.