נועה אחת של-הים / מחכה |
של בתים צבועים המחייכים
בדלתות סגורות
יש לי מקור אחד
אליו אני נצמדת ושואבת
בחזקה.
אד של כאב עולה
מתוך יחידות המגורים החמימות שברחוב
נספג בי
ומשאיר משקע על עורי.
נצמדת אל המקור שלי
אני מנסה להתנקות
ומועדת בין סורגי ביוב
הזורם צבעוני וריחני
ונדבק בי גם הוא.
עוזבת את המקור שלי
מתגלגלת עיוורת ברפש
מחכה שמישהו ימצא אותי
ויאסוף אל דירתו הנקיה ברובע המגורים
הצבעוני והחמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|