שמואל ירושלמי / ונחו חולות, כגלים |
בהתגבנן על שרע -
השטח,
כדבשות - גמלים.
לפידה של יוקדה -
השמש,
מלטפה אותם,
באורות - מצריבים.
החולות האדירם,
מוסיפים ונוחם,
כשלגי - הנצח;
כימים,
צחרי - מראם,
נשרעים,
בינות הקצוות,
שלעולם - אינם נסופים.
החולות,
שמכסים על ארצות -
הנגב,
נחים כגלי - ימים
השפיים,
בין אור - השמש החרבת
ובין האדמה,
שנצרבה ונבצרה,
תחתיו...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|