הכאב נמהל בבכי
הוא לא משתלט עליי כך
הדמעות נופלות עם רגשות נשנאים
רגשות שאני מדמיין זולגות עם הדמעות
המים זורמים עליי באיטיות
נותנים לי תחושה שרציתי כל כך-
לעצור את הזמן ולהוציא הכל

איש לא רואה, לא שומע ויודע
אני יכול להיות לבד ולבכות
החיים לא יצאו לי כמו שחשבתי
ואולי, אני חושב, מגיע לי אחרים

אומר, מקשיב לי, צועק על עצמי
מרגיז המצב בו אני כעת
יושב מכונס בתוכי על רצפת הקרמיקה
המקלחת קטנה וצפופה-
עוזרת לי להרגיש חבוי ונסתר

כאב הרגשות מתכסה שוב בבכי
דמעות חמות משתלבות,
בזרימת המים הקרים
והכל לא קשור לכלום

לא כאב על אישה חסרה
לא כאב על חברים חסרים
לא כאב על כסף ומשפחה
גם לא כאב על העולם
כאב עליי, על נפשי, על מי שאני

אני מגלה מי אני ונשבר
עייף במילא מלילה של נדודים,
אני נשבר לגלות את תוככי
ונמאס ולא הוגן ואני זה לא אני
צורח בתוכי שאני רוצה חיים אחרים
הזדמנות לא שנייה אלא אחרת
ופוקח עיניי ואני עוד אני

יוצא מהמקלחת ומתנגב
הבטחתי לעצמי שכל עוד אני זה אני
לא אביט עוד בראי
לא מוכן להסתכל בעצמי
אני