הצחוק שטף את ההרים
חופשי רווי ומטהר
נוצק אל תןך בתי שירים
חריף צלול ומשכר
מול נחליאלי בלבן
שקט, עצוב, חסר מובן,
היה נאה ואביבי
מתוק כצליל שבלבבי
ובלילות צלולים כהים
דילג בלט אל שמי השחור
ואל פנים צרובים, לאים,
חזר בדמות הבזק צחור
בין פני אדם הוא הצטלצל
בוער כאש, דומם כצל
השיב תקווה, הליט כאב
ועל סיבות הגוף העב
הצחוק שטף בין ההרים
חופשי רווי ומטהר
נוצק אל תוך בתי שירים
חריף צלול ומשכר
אך לעיתים, בימות שרב,
עם הרוחות קליל נשב
מילים קטע, לוחות שיבר
ואותיות מדף שחרר
בברק השחור התנוצצו
ריחפו שקטות בין המילים
מגדל תבונה נישא ניפצו
רחצו פיות בדיו טללים
קרס עמוד בצליל מוכר-
קול מתכתי ומנוכר
כהד לפעמון חלול
או לאדוות אגם צלול
הצחוק שטף בין ההרים
עלוב נלעג ודמיוני
נוצק אל תוך בתי שירים
טיפשי חלול וריקני |
