New Stage - Go To Main Page

ציון מרק
/
ליל הבופונים

חלק א'

"הלו מי זה?" שאל אלעד שענה לצלצול הסטארטק הישן שלו."שרון"
ענה לו הצד השני. "איזה שרון?" שאל אלעד את עצמו ופתאום עלה
חיוך פניו כאשר נזכר וצעק "שרוניץ המפציץ" אך נגמרה לו הבטריה
כאשר שם לב רץ וחיבר אותו למטען. בדרך שהוא עשה לכיוון המטען
שאלתי אותו "מי זה השרוניץ הזה?" ואלעד אמר "חבר ילדות שלי
מדימונה". אחיו של אלעד, איתן, אמר "מה שרון ואלעד הם היו כמו
צמד חמד קראנו להם אלעדיץ ושרוניץ". אז החלטתי להקשות עליו
בעוד שאלה "למה שלא תזמין אותו לכאן לאיזו ישיבה". אלעד השיב
"מה אתה חושב שהוא גר פה בת"א הוא עדיין גר בדימונה" בדיוק
צלצל הסטארטק של אלעד זה היה שוב שרון ששאל אם הוא יכול לבוא
לבקר אותם ואלעד הסכים. בינתיים אני חזרתי לדירה שלי.בחצות
צלצל הפעמון. פתחתי את הדלת ראיתי בחור רזה מזוקן עם כיפה
שחורה ותיק גב תרמילאי ששאל "איפה אלעד קורן גר?". עניתי לו
"בדירה שממול". הוא הסתובב ותקתק על הדלת של אלעד ואחיו איתן.
חברה של איתן פתחה את הדלת וראתה את הבחור הדתי ואמרה לו שהיא
תרמה בעבודה וסגרה את הדלת. הדתי פנה אליי ושאל אותי אם זה
באמת הבית של אלעד ואמרתי לו שכן ואז חשבתי לעצמי לשאול אותו
מי הוא, אז שאלתי "מי אתה?" והוא ענה לי "שרון" ושאלתי אותו
שוב " "אתה שרוניץ המפציץ?" והוא שאל אותי בחשדנות "כן מי אתה
ואיך אתה מכיר אותי?" עניתי לו אני "ציון השכן" ואמרתי לו "זאת
שענתה לך הייתה חברה של איתן. ואבל תיבהל יש לה איזה שריטה
עצבנית ואיתן יוצא איתה כי היא הטילה עליו איזה כישוף". אז
נכנסתי אל הבית של אלעד ששרון אחרי ושמעתי גניחות וצעקת אנחה
"אמרתי לך שתרמנו כבר" וצעקתי "זה אני ציון האוכל מוכן" היא
ענתה "אההההה אנחנו כבר באים". אלעד יצא מהשירותים במהירות
ששמע שהאוכל מוכן והופתע לגמרי שראה את שרון "שרוניץ המפציץ"
שאג אלעד .
בארוחת הערב מעל שלושים איש. אני הגשתי את הארוחה וכולם אכלו
וסבלו מהחריפות וידעו שאסור להם להגיד כלום על האוכל כי הסברתי
להם שכל הערה האוכל יהיה יותר חריף. אך שרון לא ידע זאת ואמר
"ציוניץ זו פסטה דרקוני(ת)ץ". כולם התלהבו מההברקה הזאת והם
נהנו יותר מהאוכל.
לאחר שכולם שבעו ניגש שרון לאלעד ושאל אותו "יש עדיין חשיש
בת"א? " אלעד שאל "אתה רוצה להתארגן? כמה יש לך?" שרון חפר
בכיסו והוציא שטר של 200 ונפנף בו.
אלעד לקח את המאתיים ושאל אותי "אתה יכול להקפיץ אותי להרצל
לווינסקי?"
עניתי "סבבה". יצאנו מהבית נכנסו לפיאסטה ספורט שלי ונסענו
להרצל פינת לווינסקי.
אלעד אמר לי "אני שניה עולה שתי דקות אני יורד" ונעלם בתוך
בניין רעוע. בינתיים שמעתי באוטו את Stairway To Heaven שנגמר
השיר אלעד ירד עם שתי טולות נתן לי להריח אותם ואמר "עכשיו יצא
מהתנור". הנעתי ת'פיאסטה ויצאנו בחריקה עצבנית.
כשנכנסנו לדירה שלי מספר האנשים גדל וכולם רצו לעשן. כל אחד
מהם אמר שיש לו בוף. אלעד חייך אליי ושנינו אמרנו ביחד "איחוד
כוחות".
אלעד פנה לאחי ושאל "כמה סיגריות צריך לפתוח לקססה מהכמות
הזאת" אחי ענה לו "לפחות קופסא שלמה". אלעד גבה מכל אחד 2
סיגריות והחל במלאכת הקיסוס.
לאחר שעתיים שכולם היו מפוצצים שרון שאל "אני רעב איפה יש
לאכול כאן משהו?"
עניתי "יש את הפסטה תחמם לך". שרון ענה "אין לי כוח לחמם". "מה
עם שי בורגר הם פתוחים עכשיו" הציע איתן. "וזה כשר?" ענינו
כולנו "כן"." אבל אני לא רוצה בשר" ענה. "תקום תלך למקרר יש שם
הרבה מגנטים תחפש משהו" אמר אחי. "בא לי פיצה" אמר שרון "יש
פיצה 1+1" קפץ אלעד . "מה זה?" שרון שאל. אלעד הסביר "אתה קונה
פיצה ומקבל עוד אחת" שרון שהתלהב מהעניין אבל כולם אמרו לו שהם
לא רעבים אז הוא התייאש והחליט לקחת "שי בורגר" אז הוא קם ושאל
את אחי "איפה המספר?" אחי ענה לו "על המקרר" שרון ניגש למקרר
וצעק לאלעד "אלעד חייג מספר 420420-1800" אלעד ענה לו "חייג
אתה אין לי כוח". שרון ענה "אבל זה על המקרר". אז הצעתי "תוריד
את המגנט ותביא אותו לכאן".
שרון הגיע עם המגנט הרים את הטלפון וחייג כאשר ענו לו אמר "אני
רוצה להזמין המבורגר וצ'יפס" אך אמרו לו שיש מינימום הזמנה של
30 ש"ח והזמנה שלו היא רק 15 ש"ח ושרון אמר "טוב אז אני יתקשר
עוד מעט" ניתק התיישב ופנה לאלעד "אלעד מה המצב הכספי שלך"
אלעד ענה לו שהוא לא רעב. וכך היה עם כל אחד ששאל על מצבו
הכספי.לאחר ששאל כל אחד בערך פעמיים התיישב ושתק. לקראת דמדומי
הבוקר קיבל אלעד מנצ'יז ושאל את אלעד אם הוא עדיין בקטע של
אוכל. שרון נדלק לפתע ואמר "בטח". "אז חייג" אמר לו אלעד.
שרון קם וחייג "ואמר אני רוצה להזמין פעמיים המבורגר" שתק לרגע
והמשיך "טוב הבנתי ביי". שרון מבואס ניגש לספה התיישב ואמר "הם
סגרו".

חלק ב'

"קום, קום אתה לא רואה שאני מנקה כאן?" התעוררתי לשירתה
הצווחנית של גלורי וצלילי שואב האבק שהיה בידה. היא המשיכה
ואמרה "נו יאללה קום יום שישי היום צריך לעשות קניות". "אז לכי
תקני בעצמך מה את רוצה ממני תני לישון" גערתי בה והיא השיבה
בקול מתחנחן "נו ציון קום כבר לך עם שרוניץ". הבנתי שלישון אני
לא יצליח אז קמתי הכנתי לי קפה ונכנסתי לדירה של אלעד וראיתי
את אלעד איתן ושרון מתפללים שחרית.
אז התיישבתי לי ושתיתי את הקפה והתבוננתי בהם מתפללים בקולי
קולות. כאשר הם סיימו שרון שאל את גלורי שנכנסה לקחת דלי
לשטיפה "מה את רוצה שנקנה?" היא נתנה לו את הרשימה שהיתה חצי
רטובה ואמרה "הכל כתוב פה" שרון פנה אליי ואמר "יאללה בוא נזוז
לפני כניסת השבת" קמתי ויצאנו.
בדרך לשוק הכרמל עברנו ליד מספר בתי כנסת וליד כל אחד מהם אמר
לי שרון כמה שהוא רוצה ללמוד תורה וכמה שהדת היא נשגב ועליון
ובדיבורו היה סימן מובהק של שטיפת מוח
כאשר הגענו לשוק הכריח שרון את המוכרים להראות לו תעודת כשרות
בד"צית.
בדרך חזרה הצעתי לו שיציע לאחים קורן לבוא איתו לבית כנסת בשבת
בבוקר. הוא הסביר לי שהוא עדיין לא מוכן מספיק לבתי כנסת.
כשעברנו את הפלאפל הפינתי של הרצל נתקלנו בלינגה (חבר של אלעד)
והציע לנו להעלות אליו לצ'ילום שעלינו אליו לדירה שרון נורא
התלהב מאיך שלינגה עיצב את הדירה שלו כמו מנזר בודהיסטי. לינגה
בינתיים הביא את הצ'ילום והדליק אותו. שרון לאחר שאכטה שלקח
שאל את לינגה על שמו. לינגה ענה שקראו לו פעם גונן והוא היה גר
בהתנחלויות ואחרי הצבא הוא טס להודו ושם הוא קיבל הארה והפך
להיות בודהיסט. שרון שרצה להבין מדוע הוא חזר בשאלה נקטע ע"י
צלצול הפלאפון שלי. עניתי "הלו". "איפה אתם?" שאל הקול בצד
השני זאת הייתה גלורי "אצל לינגה" עניתי "תבואו מיד אני צריכה
את הקניות להכין ארוחה" וניתקה. "יאללה שרון אנחנו חייבים
לזוז" אמרתי. נפרדנו מלינגה והלכנו.
לארוחת ערב שבת היינו שוב 30 אנשים שבאו לסעוד. לפני האוכל
אלעד ושרון החליטו לברך ולשיר לפני הארוחה. והם התחילו לפצוח
בשירה שהייתה יותר כמו עינוי שאפילו בעיני הנאצים זה היה נראה
מוגזם.
לאחר הארוחה התיישבנו כולנו ועשינו איחוד כוחות. כאשר העישונים
התחילו כולם עישנו חוץ משרון שהיה חזק. לקראת הסיבוב השלישי
שרון לקח את הבאנג הכין לו ראש החזיק את המצית ביד ונכנס
לדילמה אם להפיל או לא. כולם אמרו לו אל תפיל תהיה חזק ואלעד
חטף את הבאנג והפיל את הראש. שרון הסתכל על אלעד הוריד את
הכיפה הכין ראש והפיל אותו נשען לאחור ולא זז ממקומו.

חלק ג'

"תראו מי התעורר" אמר אלעד כאשר שרון קם ממקומו. שרון שאל " מה
קרה?"
"ישבת פה שבוע שלם בלי לזוז" ענה לו אלעד. "מהההההה?" נגנב
שרון.
צלצול טלפון הקפיץ את שיניהם שרון ענה "הלו?". ופניו נעשו
חיוורות "הגעת למספר לא נכון" וניתק. פנה לאלעד ואמר "זה הוא"
והטלפון של אלעד צלצל אלעד ענה "הלו לא זה טעות אין כאן שום
שרון" וניתק. אלעד נתן לי את הטלפון ואמר שאם יתקשרו אני יגיד
שזה טעות
והטלפון צלצל עניתי ובצד השני אמרו לי "הלו תביא את שרון אני
יודע שהוא שם תגיד לו שאני רק רוצה לדבר איתו" עניתי במבטא
רוסי "לא שרון טעות" והשיבו לי "אל תעבוד עליי אני יודע שזה
הטלפון של אלעד" עניתי "טעות" וניתקתי.
בלילה יצאתי אני ואלעד להרצל לוינסקי ואלעד הסביר לי שזה
שדיברתי איתו הוא דילר ששרון פתח עליו והוא נעצר ועכשיו הוא
השתחרר ומחפש את שרון.
ביום למחרת שרון עשה כמה טלפונים מהדירה שלי. ואמר לי שהוא
עוזב כי עלו עליו.
באותו לילה הגיע אוטו שחור ומתוכו יצאו זוג חרדים גדולים שלקחו
את שרון.
כאשר הם עלו לאוטו אחד החרדים פתח את החלון ואמר "תגידו ביי
ביי לחבר שלכם פעם הבא שתראו אותו הוא יהיה לבוש בשטריימל"
והאוטו נסע.

חלק ד'

"תראה יש כאן הרצאה של רב שמציג את הסמים כיצר הרע ולזה אני
חייב ללכת " אמר לי אלעד שחזרנו משוק הכרמל. שאלתי אותו "אלעד
מה קרה לך עברו כבר שנתיים מאז ששרון עזב ואתה עדיין משחק אותה
דתי". "אני תמיד הייתי דתי אבל אני צריך חיזוק במיוחד בנושא
הזה" ענה לי. כשהגענו הביתה נשמעו מבחוץ צעקות וקריאות של משיח
משיח. ראינו מעל אלף איש שהולכים אחרי אוטו שחור. הסקרנות גברה
עלינו והלכנו לבדוק מה כל המהומה ומתוך האוטו יצא שרון לבוש
בשטריימל.
קלטנו אותו ורצנו אליו אך כמה עצרו אותנו ולא נתנו לנו להגיע
אליו אלעד החליט לקרוא לו וצעק "שרוניץ המפציץ". שרון זיהה
אותנו ונתן לנו להתקרב אליו ואמר שיש לו הרצאה במוצ"ש והוא רצה
לבוא לפני כן. הוא אמר לנו שהוא יתארח במלון המלך דוד. אלעד
אמר לו
"עזוב בוא תעשה שבת אצלנו". שרון קבל את ההזמנה, לאחר הארוחה
הוא סיפר לנו על מה הרצאה שלו. הוא אמר שהיא מדברת על הסמים
שהם היצר הרע וצריך לגבור עליו כדי לקבל הארה ולעלות שלב.
לאחר ההסבר ישבנו קולנו ועשינו איחוד כוחות. כאשר העישונים
התחילו כולם עישנו חוץ משרון שהיה חזק. לקראת הסיבוב השלישי
שרון לקח את הבאנג הכין לו ראש החזיק את המצית ביד ונכנס
לדילמה אם להפיל או לא. כולם אמרו לו אל תפיל תהיה חזק ואלעד
חטף את הבאנג והפיל את הראש. שרון הסתכל על אלעד הוריד את
הכיפה הכין ראש והפיל אותו נשען לאחור ולא זז ממקומו.


סוף  



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/10/02 17:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ציון מרק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה