|
מתעוררת כדי לגלות שחשוך פה
והוא מזמן לא כאן כדי להדליק את האור
מתעוררת מתוך אפלה אל אחרת
ותוהה אם הזמן באמת יעזור
דמותו משתקפת על פני אנשים
הצחוק המיוחד מתנגן בדממה
גופי מלא בגעגועים
ללא מבטו אין לי נחמה
רוצה לחזור אליו מהצער
לחזור לזרועותיו האוהבות
מאותו גורל אכזר
לחזור אליו לקוות
הוילון מרקד, הרוח השכימה
חורטת מילים שישארו כאן לעד
אותה מוסיקה שאת אוזניי הנעימה
מזכירה לי כמה אני לבד
ובבוקר אצטער על טיפות המים
הגוזלות ממני ריחו
אצטער על אותו סבון
המעלים מגעו מגופי. |
|
|
"זלדה, תגידי,
כמה PH יש
ליהודים?"
יואהן במכולת,
1941. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.