תום
סתם תום
למה לא בעצם?
כמו סוכריות חמוצות, שאתה רק רוצה עוד למרות שזה חמוץ.
וזה מוזר כי בסך הכל הוא חצוף ותל אביבי, ובכל זאת זה שם, זה
קיים. הבגרות המסווה את הילד הקטן, או שמא להפך? החינניות של
ילד בן שבע, וקשה למצוא ילד בן שבע שהוא חינני ולכן הוא מיוחד.
ובכלל, לא כמו כל אחד.
ובכלל, מה הקטע? סתם ילד עם פה מנובל. הוא קטן מדי בשבילך
בכלל. בן 15 ושלישיה הוא בטח ילדותי. ומצד שני מאיפה לך, אולי
זה סתם דיעות קדומות. ובכל זאת זה קורה.
ומה הם יגידו ומה הם יאמרו? שפגשת אותו באינטרנט. והרי ראית
איך הם הגיבו על אורן. ובכל זאת מה לעשות הוא קיים וזה שם. זה
שם.
שם ולא פה כי תל אביב זה רחוק.
ובכלל בא לי משו (כן משו) מתוק. סתם בשביל החרוז. בא לי מיץ
תפוז. כמו יוני בלוך בקרטון עם פקק. ותום נמצא שם, מהבהב
בתחתית המסך. מוזר מהפנט מה אפשר להגיד, הייתי רוצה להיות שם
בתל אביב. ומצד שני שם בטח עצוב להיות שם עצוב, מה דעתך? מה
אתה חושב בכל רגע בכל יום?
ואז זה קרה בחלום - אני הייתי שם על החוף, עם היריעה השחורה של
בד שנע ברוח, הדבר ההוא שנקרא ים. והוא, או אתה, אתה היית שם.
וזה כמו שחשבתי יש רוח מסביב, יש הרגשה של האופי שאהבתי, של תל
אביב. אבל הכל מתערפל ואת נופלת לים והוא כבר לא שם, אתה כבר
לא שם.
ובכלל, מה זה חשוב? הוא סתם דמות מפולספת וזה נורא מתסכל איך
שאתה מצליח לעצבן אותי בהינף של מקל
הקסמים
של להיות מקסים
ואת מתחברת בשביל לראות אותו שם
תום המושלם