קארן ואני, כמו יעל וסיסרא אנחנו.
נס אני אליה ערב ערב,
והיא יוצאת אלי ואומרת לי :
סורה אדוני, סורה אלי, אל תירא.
אני מבקש ממנה להשקותני,
והיא, בספל אדירים מקריבה לי
וודקה במיץ אשכוליות.
לאחר שמבוסם אני מעט,
שולחת היא ידה אל היתד שלי,
ומוחצת אשכי בימינה.
ביו רגליה אני שוכב,
ובין רגלי היא כורעת
עד אשר
נופלים
שנינו
ש ד ו ד י ם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.