שנינו מוכי ירח, מגששים באפלה.
מחפשים את מילות הנחמה, הופכים את התשובה,
שואלים את המלכה ואין פתרון.
מוכי ירח או מוכים מאהבה
הופכים ממציאות לדימיון, כמו איצטדיון כדורגל ענק בעולם של
דממה.
אני פוחד מדרכים לא סלולולת, מהחשיכה האבודה, אין פה מוצא.
לך יש אומץ ,מחפשת את זה כמו הכתיבה, נכנסת לתוך מערה.
דרכי האבודה אני נופל מדמם
נבלע בחשיכה בין האותיות לשממה.
אז אני כבר מזמן נכנעתי בזמן שאת כבשת את הבמה,עם כל הרגש,
על כל הקהל הזה.
את יורדת מהבמה יש לך יתרון את לא יודעת, אין לי פתרון,את
שומעת,
נגמרו האותיות,הדף לבש כחול,ועלה לשמים.
שנינו מוכי ירח מגששים באפילה, מיואשים ממילות נחמה