אתה קורא למרחבים והם עונים בהן עיקש..
"אתה צעיר!!"..
ומתירים קשרים...
שנרקמו אתמול באש..
כשהרוח אחזה בראשי לעת ליל
וקראה לי לצאת במחול
היית לי למרצע... לכבל של תיל
היית לי לשיר של אתמול
ואת כל אהבתי שכחתי...
לסופת נעורים לא היית יריבה
ואני פרסתי כנפיים
ובגדתי בך ובאהבה
אך הולכתי שולל ורומתי
וחכמתי מאליך לחזור
ארורים הטיפשות והשכל
והראש שלא סב לאחור
ואני כבר זקן ושבע
והראש הכסיף זה מכבר
והסופה שבי עתה מתהוללת
סופת חרטות העבר...
ש ל ו ם
זה השלום האחרון...
זו הדמעה האחרונה, אני נודרת
אחרי עכשיו אחרי היום אהיה גאה אהיה פיכחית
אהיה בוגרת
טיפות
טיפות
הן ניגרות לתוך שלולית
והן צלולות וטהורות
אך היא...
חומה ואפלולית
ואין בהן כדי, ולו לרגע,
לתת לה זוהר או זכות
הן ילטפו אותה בדמע...
יטופפו בה ברכות
הן המילים שלא נשאתי
היא כל מה שכבר נאמר
צחיחות ניצחית זו לה נתתי
לגילויים צחים כבר מאוחר
היא תתחמם לאור השמש
ותתיבש לה לאיטה
אם לא אמר טיפות לתת לה
היא תתפוגג לה ושקטה
| 