אלם עמוק / געגוע |
כשאוויר הופך מים
וגומע מחנקים בתוכי,
עבותות נשלחים בי
חבלי געגוע
ממקלעת השמש להאיר ת'עולם.
מפינה אפלולית, בחדרי חדרי
בין קורי עכביש
מטוללים באבק
שביב חיוך
ניצוץ אש, ברק עיניים.
נושם לי עמוקות
את שלוותך אוגר לנשימתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|