ביום שישי בערב חברה שלך תתקשר אלייך ותשאל אם את רוצה לצאת.
למרות שתהיי עייפה וחסרת-חשק, תגידי שכן, כי אין לך ברירה. יום
שישי זה יום קדוש, ואת חייבת לצאת. את לא יכולה להישאר לבד
בבית. אם תעשי את זה, למעשה תודי שאת מוותרת.
ייקח לך שעה-שעתיים להתארגן. תתקלחי, תתבשמי ותבחני ממושכות את
דמותך במראה. תלבשי מכנסי עור אדומים וחולצת סטרפלס שחורה.
תתאפרי בזהירות, וכל קו יהיה מלאכת מחשבת. תשימי נוצצים
בעיניים ותראי מולך פרצוף עצוב. החברה שלך תקרא לך. את תרדי
ותיכנסי למכונית שלה. היא תהיה במצב רוח טוב, ולרגע לא תביני
למה את מסתובבת איתה בכלל. ואז תזכרי שאת נראית הרבה יותר טוב
ממנה, מה שנותן לך נחמה.
תגיעו לשם אחרי חצי שעה. זה יהיה מועדון תל-אביבי טיפוסי. את
תחליטי להשאיר את המעיל במכונית, ותקפאי מקור כשתצאי החוצה.
חבורות גדולות של בנים רעבים יתגודדו בכניסה ויקוו לטוב. תמצאי
די מהר יחצ"ן שיהיה מוכן להכניס אתכן. חברה שלך תגיד אוף, כולם
פה ילדים, ואת תהמהמי בהסכמה, אבל תיכנסו בכל זאת.
בתור התחלה, תאתרי את הבר ותקפיצי כמה טקילות, כדי להיכנס
לאווירה. בין הכוסיות תעשי עיניים לברמן החתיך, אבל הוא כבר
רגיל שעושים לו עיניים. תעמדי עם החברה שלך בצד ותבהי באנשים
הרוקדים. חברה שלך תראה לך מישהי עם שיער אדום קוצני ותגיד
שהיא פשוט מזעזעת. אחר כך היא תצביע על חבורה של בנים, ותאמר
שיש עליהם מספיק ג'ל כדי למלא בריכה אולימפית. את תראי לה איזו
בחורה שמנה עם חולצת-בטן, ותשאלי מה לעזאזל היא חשבה לעצמה.
החברה שלך תהנהן בראש ותצחק, למרות שגם היא אחת כזאת.
היא תשאל אם את באה לרקוד, ואת תלכי איתה למרכז הרחבה. את
תרקדי באדישות, והיא תתבונן בך בהערצה. תסקרי באיטיות את
הסביבה, תוך תנועות מדודות ומיומנות. כשתבחיני בבחור אטרקטיבי
שרוקד עם החברה שלו, תחשבי איך הוא העז להגיע לכאן, ברוב
חוצפתו, אם יש לו חברה. כמה בחורים ינעצו בך מבטים צמאים, ואת
תתעלמי מהם במפגיע. סילון עשן ימלא את האולם. את תפסיקי לרקוד
ותגררי את החברה שלך לכיוון השירותים.
תעמדי קפואה ותסתכלי במראה דקות ארוכות. החברה שלך תגיד לך שאת
יפה, אבל את לא תרגישי ככה. תסדרי את האיפור, השיער והבגדים
ותצאי איתה. תחזרו לרחבת הריקודים, ומישהו יתחיל לרקוד איתך.
את לא תשתפי פעולה, כי הוא יראה לך קצת ערס. הוא לא יקלוט את
הרמז וימשיך להתקרב. הוא ירקוד צמוד אלייך, צמוד מדיי, עד
שתתני לו מרפק מתורגל. היית נותנת אחד כזה גם לחברה שלך, אם לא
היית צריכה אותה.
לפתע תראי פרצוף מוכר אומר לך שלום. ייקח לך כמה שניות לזהות
אותו בתור מישהו שהיה איתך בשכבה. הוא יצעק לך באוזן כמה הוא
שמח לראות אותך, ואת תחזירי לו חיוך מזויף. הוא ישאל אותך מה
העניינים וכל זה. את תגידי לו שבסדר, ותרמזי שהוא צריך ללכת,
שלא יבריח חלילה את המתחילים הפוטנציאליים. הוא יאמר שהוא כבר
יראה אותך בהזדמנות, ויפסיק לעשות בעיות.
תמשיכי לרקוד עם החברה שלך, עד שיימאס לך ותלכי הצידה. היא
תעקוב אחריך בצייתנות. כשתעמדו ליד הקיר, היא תתחיל להגיד שיש
כאן מישהי שהחצאית שלה בכלל לא מתאימה לה. את תתפרצי לדבריה
ותגידי לה שמעצבן אותך שיש רק דאנס וטראנס כל הזמן. היא תמשוך
בכתפיה, ואת תלכי לקחת סיגריה ממישהו. אחרי שהוא ידליק לך
אותה, תבצעי לצד עשרות אנשי הקיר את "ריקוד הסיגריה".
תתרחקי מהחברה שלך ותחזרי לבר, כי עדיין לא תהיי בטוחה שאת
מספיק באווירה. אחרי שתקפיצי עוד כמה טקילות, תתחילי להשתכנע.
תפלסי את דרכך בין ההמונים עד שתגיעי לעמדת הדי-ג'יי. הרמקולים
יהלמו "גוד איז אה די-ג'יי", ואת תסתכלי עליו ותחשבי שזה נכון.
תצעקי לדי-ג'יי שיפסיק לכמה דקות עם הדאנס והטראנס, והוא לא
ישמע אותך. כשתצעקי שוב, הוא ישים אלייך לב, ותרגישי שאת כבר
מתאהבת בו. הוא ישאל מה את רוצה, ותגידי שקצת אייטיז. הוא לא
יענה לך, וכעבור כמה רגעים תהיי נבוכה ותחזרי לרקוד.
החברה שלך תמצא אותך ותשאל איפה היית. את תגידי שהלכת לסיבוב,
והיא תהנהן. האלכוהול והעייפות יכבידו עלייך, אך תתעקשי להמשיך
לרקוד. תהיי במרכז העניינים, מוקפת מאות חוגגים, אך תרגישי כמו
הבחורה הכי בודדה בעולם. כעבור כמה דקות יתחיל איזה שיר
אייטיז, "ביג אין ג'פאן" או משהו, ותחשבי ששמו אותו רק בשבילך.
זה ילהיב אותך, ולראשונה תבחיני בניצוץ של תקווה. כשייגמר השיר
תגידי לחברה שלך שתחכה לך כאן, ותלכי להתחיל עם הדי-ג'יי.
כשתגיעי לעמדה הוא יהיה שם עם חבר שלו. את תנסי לדבר איתו, אבל
הוא יראה אותך ויתעלם. כשתנסי שוב, הוא יסובב את ראשו ותרגישי
מושפלת. החבר שלו ירד מהבמה ויגיד לך אל תעלבי, הוא פשוט קצת
עצבני הלילה. הוא גם יגיד לך שהוא זה ששיכנע את הדי-ג'יי לשים
את השיר בשבילך. את תחייכי אליו ותחשבי שהוא די חמוד, אבל לא
משהו. הוא יגיד לך שאת יפה, ושהוא הסתכל עלייך כשרקדת קודם
וממש התלהב. את לא תדעי מה לומר, ולא תדעי אם את בכלל רוצה.
הוא יתבונן בך, ואת תפני את מבטך הצידה. שוב תראי את הניכור,
את שוק הבשר, את הפוזות, את הייאוש. ואז, לרגע, הבדידות תעלה
על גדותיה, ואת תתפסי אותו ותנשקי אותו בלהט. הוא יהיה מופתע,
אבל ישתף פעולה. כעבור כמה רגעים הבדידות תתייצב שוב, ואת
תעזבי אותו. הוא ישאל מה קרה, ותגידי שאת צריכה ללכת. הוא לא
יבין למה, ויבקש שלפחות תתני לו את מספר הטלפון שלך. את תמציאי
איזה מספר ותלכי.
החברה שלך תחכה לך היכן שהשארת אותה, ואת תגידי לה שאתן
הולכות. אחרי מאמצים אחרונים תצליחי להידחף את דרכך החוצה
ולהגיע למכונית. היא תסיע אותך הביתה ואת לא תדברי איתה כל
הדרך. כשתגיעי הביתה תמהרי ללכת לישון. בשבת בצהריים תתעוררי
ותרגישי את כאב הראש. תסתכלי במראה, תראי שאת בלי איפור ובלי
נוצצים, ותגידי תודה שעוד יום שישי עבר.
מופיע בספר הסיפורים "אהוב על בנות", שיצא לאור בתחילת
אוקטובר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.