אדוני, בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום,
אנא קחני עמך. ספחני אל אחת הכהונות.
ברגל אלך. איני נזקק לאתונות.
גם לא אפריע. מבטיח כקבר לידום.

איני רוצה לראות בבקעך צורים במידבר,
גם לא בקרעך ים ומים תעמיד כמו נד.
איני רוצה לראות איך הר לפניך רוקד,
אף לא ברעצך אוייב וברודפך צר.

רק רוצה לראות שאתה שם ואתה רוצה שאהיה דתי.

אז אוכל לעבדך באמונה. אהיה חרד, אני נשבע.
אלבש שחורים, אתפלל שחרית מנחה ומעריב.
אבנה עוד כיור במיטבח, בשבת לא אסע.
לא איכפת לי שלא אוכל יותר גדי בחלב אימו.
סתם צחקתי. אני יודע שהתכוונת לבשר וחלב.
לא ארצח, לא אגנוב, לא אנאף. אכבד את אמי.
בפסח לא אוכל פיתות, גם לא מאפה ידי ערבים.
אניח תפילין יום יום. גם של רבנו תם.
אצום בכיפור, בתשעה באב ואפילו לזכר גדליה.
אדליק נרות של שבת, אעשה קידוש והבדלה.
אבוא על אשתי כמי ששד כפאו. אבדל מנידה.

רק תן סימן שאתה שם וזה מה שאתה רוצה.