[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענבל מימרן
/
שיר הנאיבית

אמרת לי
שאתה אוהב אותי נורא
וגם אמרת
שלעולם לא תעשה לי רע
ואז ליטפת לי
את השיער
ושתקת.

בערב ראינו סרט בוידאו
משהו עצוב
וכשזלגה דמעה מעיני
אמרת אתי תמיד תהיי שמחה
מה את בוכה.

כשהתעוררתי בלילה רועדת
כל כך נבהלת
שאלת מה קרה
וחיבקת
ואמרת אני פה
אל תדאגי, הכל טוב
ואני
בסך הכל היה לי קר
ורציתי אותך קרוב.

ובבוקר אמרת שיהיה לנו כייף
תמיד
נהייה ביחד תמיד
מאושרים.

ועכשיו אני
הנה אני.
אני עדיין פה.
ואתה
כבר לא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פרופ' ירמיהו בן
יהודה היקר,
הייתי מעוניינת
להוסיף ולציין,
מאחר שאני אשת
עקרונות (כן,
אשת), נראה אותך
עושה את כל הדרך
מהקוטב הדרומי
והגשם היורד
לרוחב שלך עד
לכאן, כדי לבדוק
לי את
המכנסיים.

אם הגשם יורד
לרוחב, זה אומר
שאתה נרטב רק
בצד אחד?

פינקי(ת)


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/10/02 4:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל מימרן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה