לא כיף לחיות פה הא? החיים די רעים אלינו! לפחות חמישים אחוז
מהזמן! יש רגעים טובים אבל ברובם... החיים הם פשוט קשים! תמיד
כשצוחקים ונהנים וחוגגים מגיע הרגע שנגמר והולכים הביתה וזהו
נגמר הצחוק נגמרה ההנאה ונגמרה החגיגה! ואנחנו שוב לבד! בלי אף
אחד רק עם עצמנו!
החיים פשוט מלאים חרטות! ודברים שבאותו הרגע נראו לכם חיים
קיימים ונכונים, רגע אחרי זה יכולים פשוט להרוס אותך! אני תמיד
מאמין שאסור להתחרט ואסור להביט לאחור במבט כושל! ושכל דבר
שאתה עובר בונה אותך יוצר לך אופי ומחזק אותך כבנאדם! אבל יש
דברים שקשה איתם! קשה להמשיך לחיות ולדעת מה עשית לפני חודש או
לפני שנה או ממש הרגע... יש לי חרטות והרבה! אבל הגדולה מכולן,
נכון להיום, זו ההפלה! הרי לא אני הייתי עובר את ההריון, ובסוף
הייתה נוצרת לי יצירה! הגדולה והטובה מכל מה שאעשה בחיי! אבא
בגיל 15... זה יכול להיות קשה מסבך את החיים ובעיקר מבלבל, אבל
הידיעה שבזכותך הגיע לעולם אדם חדש חי נושם וקיים היא פשוט הכל
בשבילי! אבל היום אין לי כלום לא ילד! לא שלווה! ולא אותך...
סליחה! סליחה שהייתי חרא! סליחה שלא שמרתי על קשר! סליחה שעשית
הפלה! לא אהבתי אותך ואת לא אהבת אותי אבל היינו יכולים לאהוב
משהו חדש! משהו חדש שהוא רק שלנו! איך הרסנו הכל? איך נגמר?
איך יצור הפך לפסולת? היצור שלנו פשוט זבל! כלום! לפח האשפה!
למזבלה למה לא לחיים!? הרגנו! ועשינו טעות! ואני רוצה לחזור
ולתקן! לשפר! לשפץ! להביא ילד לעולם!!! את הילד שלי! שכבר
איננו ובקושי אפילו היה...
אני בטוח שלא תשמעי את זה! ואני בטוח שלא יצא לנו עוד להתראות
אבל את תמיד תהיי האמא של הילד הראשון שלי! ואני תמיד אוהב
אותך בשביל זה! עכשיו אין מה לעשות והגלגל לא יחזור לאחור! אז
נגדל ונתבגר ונלד עוד ילדים! אבל אף פעם לא נשכח את מה שיכל
היה להיות!
סליחה ילד!