הפתטיות של המצב הזה לא נפסקת, אולי אפילו מחמירה.
האהבה שלי אליך לא נפסקת, ולא נעלמת
היא רק גדלה בכל פעם שאני רואה אותך
או שומעת, או קוראת אותך.
והרצון להפסיק לאהוב אותך גדל גם הוא.
גם כשאני רואה את השם שלך כשאת מתחברת,
ומסתכלת על השם וגרון מתמלא בכאב חנוק
כי אני לא יכולה לדבר איתך יותר,
כי החלטתי שלא. ואת לא אומרת כלום
אף פעם.
והעצב לא הולך, והחיוך כבר נעלם מזמן.

כי אהבה חד צדדית כואבת.
כי העיניים יכולות לבכות נהרות של אהבה
שלעולם לא תחזור
כי לב אחד שלי לעולם לא יגע בשלך.

ואפילו חיבוק נראה כמו בקשה בלתי ניתנת להשגה
כשמרגישה שאת כל כך רחוקה.

המילים שלי לא נגעו בך מעולם
והמילים שלך יגעו בי לעולם.