כולם מדברים על זה, הכל סובב סביב זה.
יש תחרות באוויר מי יהיה הראשון
וכמה טוב זה יהיה.
אף אחד לא באמת מתכוון לכמה זמן
הוא יהיה בלי זה.
רק אני באמת רוצה שזה יבוא כבר
למרות ההקצבה.
הפחד שזה לא יגיע אף פעם
ושכמובן לא אהיה רצויה מטריף אותי,
ולמרות הכל הוא כבר נמצא בתוכי וזה כל כך
טוב ונעים, התחושה שפוט מספקת, מלאה.
ואני נצחתי בתחרות הגעתי הכי
רחוק, השגתי את כולם.
והוא שלי, רק לי בתוך הגוף מוצא לו
מקום בין מעיים לשפישוף.
התחיל בגרון נגמר בעקוז, ועכשיו אני יושבת ומהרהרת בריכוז
מה יהיה על הסטייק הטעים שכבר נפל לשירותים? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.