אני צייר, צייר מפורסם, לא סתם צייר, אני עיצבתי חיים שלמים,
ציירתי תמונות כמספר האנשים החיים והמתים.
עיצבתי מסגרות עץ מרהיבות, בציפויים שונים, בצבע סגול, וירוק,
ולבן, אפילו בציפויי זהב לאצילים מביניהם. והתמונה, אותה
תמונה, אותם פרחים, אותם שבילים, רק בצבעים שונים שביל עם
לבנים צהובות, חומות וכתומות.
והתכונות כל כך מנוגדות עד הגיען למצב כי זהות הן. הבניינים,
זהים, לא בגודלם, והירוק שונה בכמותו.
אותה התכלית לכל התמונות.
ושני חורים זהים לשני עיניים חסרות הבעה. אותם הפרחים עדינים
בעודם מתפרעים.
כן, אני צייר מפורסם, לא סתם צייר, אני עיצבתי חיים שלמים, את
המסגרת, ואם המסגרת נשברת- אבוי. נראה לי כי הראשון ששבר אותה
שמו נמרוד, כן נמרוד...