לבונה אגם / ילדות |
זה מסך
ואתם הרי עיורים.
תדמינו,
שדה חרציות
טיפטוף גם דק
וילדה,
הילדה רצה.
תיראו
בעצם.......לא
תישמעו
הילדה צוחקת,
היא לא שמחה
היא לא מאושרת
היא צוחקת.
וזה לא שיר
זה גם לא מסך,
זאת אוניה
והכוונות יפליגו מכאן.
תדמינו,
שדה
ים מיפלסטיק
דממה,
אין זיכרון
אין עלילה
היא נימצאת פה
היא נימצאת שם.
יש רק תמונות
סרטים אילמים של שתי שניות,
אין זיכרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|