עמית צינמן / מה נשאר |
מכסה האסלה מורם,
אישה עומדת בחדר לבן.
מכסה האסלה מורם,
בידה שפופרת משחת שיניים,
והיא לוחצת ולוחצת,
אולי יצא.
אפשר לשטוף את הטעם הרע,
להתמסר למים קוצפים,
לותר על עצמה -
על זיכרון רגש
בחלוק האמבטיה,
שביר
כמו חלום מתפוגג.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|