יודע כלום , רק זאת יודע
בתוך עצמי גלולה בולע
הזוי, בדוי, איני שומע
ורץ היישר לבור.
שוחה, מאט, עוצר, שוקע
בקרקעית עכשיו נוגע
קפוא, בודד, כאוב, כמה
למגע האור.
חיוך אמת איני יודע
אמת מרה גופי בולע
הזוי, בדוי כבר לא תמה
מוקף בכפור ושחור.
ובמצולות עיניי פוקח
אושר את גופי צולח
בקרקעית נמצא אורח
אני בדמות עצמי.
דמי בוער, לבי רותח
שואג, גוער, בועט, נוגח
מעצמי עכשיו בורח ונרדם בקרקעית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.