נמוג אל הלילה בתוגה חרישית
מתעמעם כחמה הגוססת
באורות היקום מתכחש לקיום
בצלליו נטען דרך שקט
תוככם תוכחה, תוכי תועבה
פורקן מזוהם, בוהה, מרוקן
טהור וצלול, צולח, קולח
בנבכי סוררים, קודח טורח
אלוהים, זה אני, הסורר בשררה
מפוכח, עיניי נפקחו לבושה
נפשי התפשטה מבגדי החיים
פשטה עורה לקולות אסורים
כלב ביצות היא קוראת, מטיחה
זוחל על גחון, מתפלש ברצפה
גוחנת, כיפוף מזלזל, ועיניה
מצווה בלי אומר, וגופי מיתמר
מכופפת אותי, משפילה, מעודנת
ביד מכאיבה,את גופי מעקמת
בפי טעם מר, האישה מחייכת
זרמים משכרים, את גופי היא מועכת
נכנע לכוחה, חולשותיי מאיישת
גוערת, רוטנת, את היצר כובשת
תוככם תוכחה, תוכי תועבה
פורקן מזוהם, בוהה, מרוקן
עת הקצתי, אגלי זיעה הנוטפים
בזימה את גופי השסוע עוטפים
חלומות הזויים מנוח הודפים
סורר בשררה תחת אור וצללים. |
