איליה גרמן / מעגל |
צעק ההמון שדמו פזור מעל לשדות אדומים
שורות שורות הם טמונים,
שמות ללא שם, הם לא נחים.
סדק עמוק נפער מתחת לרגליו
של איש מיואש.
הקרח אדום מהזוועות שראה,
זעקתו זורמת בנהר אדום כיין,
עפרוני צעיר עף מעל לענני סערה
בלב שסוע וכואב.
מעגל ללא סוף ניגמר בלחישה,
היום בורח מהמחר,
אין מסתור מפני הסערה.
שמש יורדת מעל ההר,
וזר של פרחים שלא הספיק לנבול
מתחלף בנר נשמה וטיפה מלוחה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|