הכל התחיל לפני שנה וחצי הערך. כשהכל היה טוב גרתי בניו יורק
עם גבר חלומותי קיבלתי את המשרה שתמיד חלמתי עליה נסעתי לכול
המקומות בעולם והאהבה היתה כמו שלעולם לא היתה.
לפני שנה וחצי הכל הסתבך עבדתי הרבה אני מודה,אני מכורה לעבודה
אבל החבר שלי לא אהב את זה .לא היה אכפת לי.זה לא מה שהיה אכפת
לי מה שהיה אכפת לי זה השותפות.
נסעתי עם השותפים של החברה ללונדון זה היה אחד מהנסיעות
היותר טובות.
הם אמרו לי שאני בדרך המהירה לשותפות. הייתי שמחה רצתי לדירה
שלנו שלי ושל החבר שלי לספר לו מה היה כשהגעתי לדירה, הדירה
הייתה נקיה וריקה לגמרי, ידעתי שמשהו לא בסדר הלכתי לחפש את
החבר שלי וכשהגעתי לחדר שינה בקומה למעלה ראיתי מכתב על המיטה
פתחתי את המעטפה והתחלתי לקרוא:
" ... תשמעי אני ואת יודעים שזה הסוף אז למה להלחם בזה?! אני
עשיתי את זה בשביל שנינו ככה את יכולה להתרכז בפירמה שלך ואני
בלימודים שלי. אני יודע שבהתחלה חשבנו שזה זה אבל מסתבר שלא.
אז אני לא ארחיב בדיבור ורק מקווה שיהיה לך טוב בחיים."
הוא אפילו לא אמר לי שהוא אוהב אותי. כנראה שהוא יודע הכי
טוב. בעצם למה שהוא ידע הכי טוב?! אז נכון אני משקיעה הרבה
בעבודה שלי אבל אני גם אוהבת אותו ורוצה חיים איתו .
איזה פחדן למה הוא לא מבין שדווקא עכשיו אני צריכה שהוא יחבק
אותי שהוא יאהב אותי אני רוצה לחגוג את המסע איתו.
כהרגלי התחלתי לעבוד יומם ולילה בגלל שלא ידעתי מה לעשות עם
עצמי מאז שנפרדנו. עזבתי את החברה והקמתי חברה לקמת פרוקיטים
משלי עבדתי עם יפן לונדון צרפת. זה היה מעניין אני מודה, אבל
כל הזמן הזה התגעגעתי אליו . קראתי עליו לא מזמן 'בניו יורק
טיימס' כתבו עליו 'פרופסור מאוניברסיטת ניו יורק כובש עולם
בסיפרו החדש'. כן הוא סופסוף כתב את הספר שלו. הראו גם תמונה
הוא לא השתנה הרבה רק שעכשיו יש לו אישה . ואני ממשיכה לחשוב
שאנחנו נועדנו להיות ביחד . אני גאונה בעסקים אבל כשזה מגיע
למערכות יחסים אני לא יודעת דבר.
חודש אחרי שהוא עזב מצאתי את עצמי נכנסת ויוצאת ממיטה למיטה
חיפשתי את החום הזה . התחלתי לשתות מה שלא הייתי עושה מעולם.
התחלתי להתעלל בעצמי לא הייתי אוכלת כמעט כלום כי חשבתי שאני
צריכה לשלם על משהו, קיימתי יחסי מין ללא מניעה לקחתי אפילו
סמים מפעם לפעם. אבל אשת עסקים תמיד הייתי. מאז שהוא עזב שום
דבר לא נשאר כמו שהוא.
אחרי חצי שנה מאז עזיבתו עשיתי בדיקת איידס וגיליתי שאני
חולה .הרופא אמר שאני צריכה להתחיל לדאוג לעצמי להפסיק עם
הסמים להפסיק עם המין המזדמן ולהתחיל לקחת קוקטלים תרופה
לאיידס, לא מרפא אלא נותן לי כמה שנים לחיות. אני זוכרת שכשהוא
אמר לי את זה לפני שנה צחקתי עליו אני אהיה חולת איידס?! לא
נראה לי משהו פה לא בסדר.
לא רציתי להאמין שזה הגיוני הרי אני כל כך מצליחה.
" ד"ר זה לא הגיוני אני כל כך מצליחה בחיי. יש לי משרד משלי
למה שאני אחלה באיידס הרי זה לא מגיע לי."
" גברתי לאף אחד זה לא מגיע . אני אגיד לך למה יש לך איידס כי
סקס בלי הגנה זה איידס סמים זה איידס . בלי כל קשר להצלחה
בחיים."
אני המשכתי בשלי .
לפני כחודש הגעתי לפה בית החולים. אני בטיפולים כל הזמן
שמעתי את הרופאים אומרים שאם אני לא אתחיל להשתפר בקרוב אני לא
אהיה פה בעוד חצי שנה. אני שונאת אותך אני שונאת את עצמי אם לא
עזבת אותי לא הייתי נמצאת פה.
הכל התחיל לפני שנה וחצי הערך. כשהכל היה טוב גרתי בניו יורק
עם גבר חלומותי קיבלתי את המשרה שתמיד חלמתי עליה נסעתי לכול
המקומות בעולם והאהבה היתה כמו שלעולם לא היתה.
לפני שנה וחצי הכל הסתבך עבדתי הרבה אני מודה,אני מכורה לעבודה
אבל החבר שלי לא אהב את זה .לא היה אכפת לי.זה לא מה שהיה אכפת
לי מה שהיה אכפת לי זה השותפות.
נסעתי עם השותפים של החברה ללונדון זה היה אחד מהנסיעות
היותר טובות.
הם אמרו לי שאני בדרך המהירה לשותפות. הייתי שמחה רצתי לדירה
שלנו שלי ושל החבר שלי לספר לו מה היה כשהגעתי לדירה, הדירה
הייתה נקיה וריקה לגמרי, ידעתי שמשהו לא בסדר הלכתי לחפש את
החבר שלי וכשהגעתי לחדר שינה בקומה למעלה ראיתי מכתב על המיטה
פתחתי את המעטפה והתחלתי לקרוא:
" ... תשמעי אני ואת יודעים שזה הסוף אז למה להלחם בזה?! אני
עשיתי את זה בשביל שנינו ככה את יכולה להתרכז בפירמה שלך ואני
בלימודים שלי. אני יודע שבהתחלה חשבנו שזה זה אבל מסתבר שלא.
אז אני לא ארחיב בדיבור ורק מקווה שיהיה לך טוב בחיים."
הוא אפילו לא אמר לי שהוא אוהב אותי. כנראה שהוא יודע הכי
טוב. בעצם למה שהוא ידע הכי טוב?! אז נכון אני משקיעה הרבה
בעבודה שלי אבל אני גם אוהבת אותו ורוצה חיים איתו .
איזה פחדן למה הוא לא מבין שדווקא עכשיו אני צריכה שהוא יחבק
אותי שהוא יאהב אותי אני רוצה לחגוג את המסע איתו.
כהרגלי התחלתי לעבוד יומם ולילה בגלל שלא ידעתי מה לעשות עם
עצמי מאז שנפרדנו. עזבתי את החברה והקמתי חברה לקמת פרוקיטים
משלי עבדתי עם יפן לונדון צרפת. זה היה מעניין אני מודה, אבל
כל הזמן הזה התגעגעתי אליו . קראתי עליו לא מזמן 'בניו יורק
טיימס' כתבו עליו 'פרופסור מאוניברסיטת ניו יורק כובש עולם
בסיפרו החדש'. כן הוא סופסוף כתב את הספר שלו. הראו גם תמונה
הוא לא השתנה הרבה רק שעכשיו יש לו אישה . ואני ממשיכה לחשוב
שאנחנו נועדנו להיות ביחד . אני גאונה בעסקים אבל כשזה מגיע
למערכות יחסים אני לא יודעת דבר.
חודש אחרי שהוא עזב מצאתי את עצמי נכנסת ויוצאת ממיטה למיטה
חיפשתי את החום הזה . התחלתי לשתות מה שלא הייתי עושה מעולם.
התחלתי להתעלל בעצמי לא הייתי אוכלת כמעט כלום כי חשבתי שאני
צריכה לשלם על משהו, קיימתי יחסי מין ללא מניעה לקחתי אפילו
סמים מפעם לפעם. אבל אשת עסקים תמיד הייתי. מאז שהוא עזב שום
דבר לא נשאר כמו שהוא.
אחרי חצי שנה מאז עזיבתו עשיתי בדיקת איידס וגיליתי שאני
חולה .הרופא אמר שאני צריכה להתחיל לדאוג לעצמי להפסיק עם
הסמים להפסיק עם המין המזדמן ולהתחיל לקחת קוקטלים תרופה
לאיידס, לא מרפא אלא נותן לי כמה שנים לחיות. אני זוכרת שכשהוא
אמר לי את זה לפני שנה צחקתי עליו אני אהיה חולת איידס?! לא
נראה לי משהו פה לא בסדר.
לא רציתי להאמין שזה הגיוני הרי אני כל כך מצליחה.
" ד"ר זה לא הגיוני אני כל כך מצליחה בחיי. יש לי משרד משלי
למה שאני אחלה באיידס הרי זה לא מגיע לי."
" גברתי לאף אחד זה לא מגיע . אני אגיד לך למה יש לך איידס כי
סקס בלי הגנה זה איידס סמים זה איידס . בלי כל קשר להצלחה
בחיים."
אני המשכתי בשלי .
לפני כחודש הגעתי לפה בית החולים. אני בטיפולים כל הזמן
שמעתי את הרופאים אומרים שאם אני לא אתחיל להשתפר בקרוב אני לא
אהיה פה בעוד חצי שנה. אני שונאת אותך אני שונאת את עצמי אם לא
עזבת אותי לא הייתי נמצאת פה.
אני מקווה שכל בוקר שתתעורר תדע שאני פה בגללך , שכל בוקר
שתנשק את אישתך ותאמר לה 'אני אוהב אותך' תדע שאני נמצא שם ולא
מבינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.