[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אליס צ'יינס
/ Indigo Rail

לשתי דרכים התפצל השביל ביער, ואלמונית בחרה ללכת על המים.
אפופה ריח של סיגריות ומדיפה אדי אלכוהול חזק, יושבת מקופלת על
מדרגות ביתה ובוכה. היא היתה עושה מאמץ עילאי לחבר אחד ועוד
אחד ולהבין איך הגיעה למצב המשפיל הזה, אבל ההגיון הלוגי
המושלם שלה פשט את הרגל ממזמן. בשנייה שהיא ראתה אותו מדשדש
במסדרונות הבוהקים של התיכון, חמוש במבט זדוני ובהליכה זקופה,
היא ידעה שהיא בבעיה חמורה. מי זה לעזאזל בכלל ואיך זה שהוא
יושב בשולחן מאחוריה בשעות הארוכות של טחינת פונקציות וחישוב
זוויות. באותם השיעורים היא התוודעה לחוש ההומור המרושע שלו,
מרושע כמעט כמו ההתעלמות שלו ממנה. חברתה לספסל הלימודים
מעודדת אותה לעשות את הצעד הראשון, ואלמונית מעדיפה לבלות את
שארית חייה כלואה בתוך ניידת שידור של רדיו 99FM מאשר להגיד לו
"היי". והיא בכלל חשבה שהיא לא מסוגלת להתאהב ולהתרסק כמו בני
אדם אחרים, עם רגשות.

עדיין בוכה על מדרגות, חברה מודאגת מתקרבת אליה. תוך דקה קלה
גם היא בדמעות. שאתה בגילופין דרוש מעט מאוד בכדי לגרום לך
לתגובה אמוציונלית קיצונית. אלמונית במצב פיכח אף פעם לא בוכה,
אבל עכשיו היא מרגישה כאילו עוד דקה קלה היא הולכת לטבוע בתוך
הים המלוח שיצרה, כמו אליס, נאחזת בעצם הראשון שתראה. צלצול
טלפון, כמה דרמטי. האלמוני המדובר מעבר השני של הקו, משועשע
משהו. הוא התקשר כדי לשמוע אותה שיכורה, להאזין לה פולטת
שטויות ומשפילה את עצמה. אלמונית מנסה לתפוס את עצמה, לא לפלוט
את שלוש המילים המסגירות. החברה שלידה משדלת אותה, תגידי לו,
תגידי לו כבר. אלמונית שותקת. דממת אלחוט מהעבר השני של הקו.
הוא אומר שהיא חמודה, והם מנתקים. קל לנתק שיחת טלפון כמעט כמו
שהיה לה קל לנתק מבינם את החוט העדין שנקשר באותו הלילה. מדורה
וטקילה ופיסת דשא אחת צפופה, מאוכלסת בשני אנשים. קר להם מאוד,
והם מצאו מפלט אחד אצל השני לא רק מפאת סיבות אקלימיות. אלמוני
שתה קצת יותר מדי, משהו כמו בקבוק וודקה לימון נקייה. היא
מזועזעת עד עמקי נשמתה ולא מפסיקה לבדוק את הריכוז שלו, אבל מה
שבאמת מטריד אותה זה כמה הוא יזכור בבוקר. בבוקר הם יושבים מול
האודים המעושנים, היא מהורהרת והוא מלטף את ידה מעדנות. הוא
ישכח, היא לא מאלו שבחורים שזוכרים, ואם זוכרים, אז אף פעם לא
מהסיבות הנכונות. אז היא גם מתאמצת לשכוח. מתאמצת.

חצי שנה עברה. אלמונית הספיקה לצאת עם אי אלו נשמות תועות,
ואלמוני מצא את האחת והיחידה. חצי שנה שלמה של לבטים וחרדות על
כל מה שיכל להיות ומה שנוצר מכך- קשר אמיץ, אבל אפלטוני. היא
יודעת עליו כל כך הרבה, אבל הנה הפרט הכי משעשע- אלכוהול לא
משפיע עליו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חחח





לוליטה מצחיקה
את עצמה במחשבה
על סלוגן לא
מצחיק


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/10/02 3:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אליס צ'יינס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה