לכל אותם אנשים ששותקים,
שמעשנים את הסיגריה ולא מדברים.
לאנשים שחיים בצל הדממה, מסתירים כאב, אהבה, מועקה.
סוגרים את עצמם בתאים של בדידות, מפחדים לחיות ומפחדים למות.
אתם אנשים אומללים, עליכם אני מאוד מרחמת.
אני מכירה יותר מדי כמוכם.
אולי בגלל זה אני כותבת.
לכל אותם אנשים צבועים,
שמעשנים את הסיגריה ומעמידים לי פנים.
לאנשים שמשחקים בכל העולם, אלה שאצלם אין פחות ממושלם.
לאנשים שלכאורה פותחים את ליבם ומרמים את עצמם יותר מכולם.
אתם אנשים אומללים, עליכם אני מאוד מרחמת.
אני מכירה יותר מדי כמוכם.
אולי בגלל זה אני כותבת.
לכל אותם אנשים יפים,
שמעשנים את הסיגריה ונושפים לי תארים.
לאנשים שחיים בצל המראה, מחצינים את היופי, קוטלים את השונה.
מבליטים שדיים ועוצמים עיניים, מראים רק זוהר ומבטלים טוהר.
אתם אנשים אומללים, עליכם אני מאוד מרחמת.
אני מכירה יותר מדי כמוכם.
אולי בגלל זה אני כותבת.
לכל אותם אנשים פיוטיים,
שמעשנים את הסיגריה וחורזים לי חרוזים.
לאנשים שמביעים את כל הרגשות, לובשים שחור, כותבים שעות.
לבודדים שמתנשאים מעל כולם שהבינו מזמן שזה חרא של עולם.
אתם אנשים אומללים, עליכם אני מאוד מרחמת.
אני מכירה יותר מדי כמוכם.
אולי בגלל זה אני כותבת.
לכל אותם אנשים מוכשרים,
שמעשנים את הסיגריה וסורגים לאלהים.
לאנשים שיודעים לרקוד ולשחות, לשוט, לבשל, לצייר ולשתות.
יודעים על כל העולם, הכל על הכל והכל על כולם.
אתם אנשים אומללים, עליכם אני מאוד מרחמת.
אני מכירה יותר מדי כמוכם.
אולי בגלל זה אני כותבת.
אז אם אתה בן-אדם שיגרתי,
שמעשן את הסיגריה ותוהה מי אני.....?
אדם שחי בצל עצמו, מכבד את הזולת ועומד על שלו.
כותב ושותק, בוכה וצוחק,יודע, שומע ומנסה להבין.
אם אתה בן-אדם שיגרתי, דע לך שאתה בדיוק כמותי.
אתה בן-אדם אומלל ועליך אני הכי מרחמת.
אתה מזכיר לי מאוד את עצמי,
אולי מרוב שנאה אני כותבת... |