קרינה צווחה צווחת כאב אחת אחרונה, גופה נחת מזועזע ומעוות
מרוב סבל על האדמה הקשה.
הנשים מיהרו להצטלב ואחת מהן נטלה שמיכה ומשכה בכתפיה של
התינוקת, להוציאה מן מהנערה המתה. חבל הטבור נחתך ונקשר קרוב
ככל האפשר לגוף, התינוקת נראתה הולכת להיאחז בעיוות שתקף את
אימה, אחת הנשים טפחה על גבה בחוזקה רבה מידיי והתינוקת
התעלפה, הנשים המבוהלות מיהרו להניח אותה ליד גופת אימה, כאשר
הם יחזרו לכפר הן יגידו שהשטן נגע גם בתינוקת.
אישה מאוד זקנה הופיעה מאחוריי עץ והביטה אל התינוקת כמהססת,
היא הייתה נמוכה ורזה מדיי, אוזניה היו מחודדת, כל עורה היה
מחוספס והיה לו מעין גוון אפור, לשערה האפור והפרוע התווסף
באופן מפתיע גוון כחלחל, בגדייה היו בלויים מאוד אך נראה היה
שהיא גאה בהם.
היא הרימה את התינוקת בניסיון לעדינות אך מגעה היה גס מדיי
ועור התינוקת נשרט מהציפורניים המלוכלכות.
רחש נשמע בין השיחים ושלוש נערות יפיפיות יצאו מתוכם, לבושות
בקרעיי בד מלוכלך, אחת מהן נגעה בקצה רגלה היחפה בקרינה, השניה
הביטה על האישה הזקנה והצביעה על התינוקת המכוסה בשמיכה.
"מה יש לך שם מטיגונה?"
הזקנה הביטה בה בזעם "מה זה עניינך?!?"
הנערה השלישית רצה אל הזקנה ותפסה את התינוקת, מחזיקה בה
במגושם, הזקנה צרחה בזעם, אך שלושת הנערות התעלמו ממנה.
"תינוקת של בני אדם!" קראה הנערה הראשונה, היא עזבה את קרינה
ונגעה באי אמון באוזן של התינוקת.
"אולי גם היא מתה?"
"מה פתאום!" התפרצה הזקנה בזעם "היא שייכת לי! תחזירו לי
אותה!"
שתיים מן הצעירות היו עסוקות בלהביט בתינוקת בהערצה,רוב
התינוקות של הפיות נולדים מעוותים, עם עצמות מחודדות במקומות
שבהם לא צריכים אותם ופרצופים גסים, אך לרוב הם הופכים
ליפייפים כאשר הם גודלים.
הפיה השלישית הייתה עסוקה בללבוש את בגדיה של קרינה ולסדר את
שערה בצורה דומה.
אחת מהפיות רצה אל בין השיחים ולאחר כמה דקות חזרה עם תינוקת
של פיות, ראשה היה כמו גוש בטון, בלי צוואר, גדול בהרבה ביחס
לגוף.
"מהר, הם חוזרים" אמרה הזקנה, הם הניחו את תינוקת הפיות ליד
גופתה של קרינה והפיות מיהרו אל היער, התינוקת איתן.
הן צחקקו כששמעו את זעקות האימה של הכומר המקומי והנשים.