|
ואני נותנת הכל
בלי שום תנאים
ומרגישה כמו פרח
שנפתח ונובל בבת אחת
מישורים שונים
במיתרי הקול שלי
גם פריטות אורחות
אצלך באוזן
את בכלל לא שומעת
מתכנסת כמו קיפוד נגוע
כשהכל עובר שם בחוץ
אנו נצא עם מנעולים
שבורים ורושם זמני
התחבטויות רגועות ושקטות
כמונו שותקות
אבל
מאחור במערה מלאת מחשבות
רע לי מדי
אני רגילה רק לאפלה שלי
וחד לי מדי
אז את לבד
ואולי עדיף שתאמיני
שמעולם לא היה ביחד. |
|
|
אני דווקא
מאמינה באלוהים,
אני גם מאמינה
שהוא אישה, אבל
איזו מן אישה
קוראת לעצמה
בועז רימר?!
זאטוטה
פסיכודלית,
שוקלת אתאיזם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.