|
ואולי הילד כבר הלך לישון
ואולי הילד כבר מת
ואני עוד פוסע בשביל החשוך
והרוח עלי עוד חובט
ואני לא גיליתי את סוד החיים
ועוד לא הגיעה העת
כבר תריסר ושמונה שנים
מאז גלשתי לאוויר החיים
ויצאתי לתור אחר דבר מה נעלם
בין שמים וארץ וים
כבר עברו בדרכי התלאות
וגיליתי מה רב כוחן של שניות
ולבי כבר נסדק אבל עדיין פועם
ובליל עודני חולם
אך אולי הילד כבר הלך לישון
ואולי הילד כבר מת
ודמותי בלי משים כבר של עלם צעיר
ומבט בעיני מתחרט
וראשי כבר אפוף זכרונות עלומים
ועוד לא הגיעה העת
כבר מתחיל לצפות לעבר
לנסות ולמשות חיוך שנשמר
מתאמץ להאחז בשביבים המרחפים
בין שמים שדות וגלים
ואולי הילד כבר הלך לישון
ואולי הילד כבר מת
והזמן לא עוצר
והלב כבר בוער
ואולי כבר הגיעה העת |
|
בדיחה עדתית:
איך יודעים
שמעריץ של ציפי
עבד על המחשב?
יש סימנים של
טיפקס על המסך.
(ואולי זה לא
טיפקס)
אמא של מעריץ של
ציפי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.