לקרוא ממעמקי הים אל תוך כאב בלתי נשכח
צמרמורת מקיפה ואת גופי מרטיטה
רעד משתלט וסחרחורת אופפת.. מעין קרירות נעימה את שנינו עוטפת

להמיר נצח ברגע של מתיקות שוטפת
סחרור מעלף וקסם נושב שוב בפניי נמסת אל תוך ידיי....

ושוב דמעות עולות בעיני כאשר אני נזכרת ברגע המיוחל..
ואין זה מפתיע שלתקוות חסרות סיכוי אני נסחפת כי אני רגילה -
לטעום מהסוף ולנצור את ההתחלה.

ואין זאת תופעה משונה כי אחרי הכל זו לא הפעם הראשונה
שאני מצליחה להחזיק טיפה מהמכלול וישר לאחר מכן לאבד את הכל
בסופו של דבר בורחת לחלומות, נודדת במחשבות על כך שיבוא "אביר"
אחר ועליו הפעם אני לא אוותר...