החדר מצהיב לנגד עיני
האור דועך לאט.
הצבעים שלי דוהים.
החדר מצהיב
כמו תמונה ישנה
שנזרקה לאש.
צלילים עמומים חובטים בי מרחוק
מציפים ומטביעים את מחשבותיי שלי.
אני בין מציאות לבין
(חלום?
חלומותיי נופצו מחבטות רחוקות וכואבות,
שהחלימו מזמן אך אינן חלום)
אפוף עשן, אני נופל
אל תוך האש הכבויה
ונשרף. או בעצם נכבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.